לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


בלוג המספר על הדעות שלי בחיים ועל הפילוספיה שלהם ויותר פשוט שפשוט תקראו ותבינו לבד=]

כינוי: 

בן: 34





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2007


הנסיון שלנו בחיים



אני לא חושב שכמה שאנחנו גדולים בגיל ככה אנחנו בוגרים בהתנהגות..

הכל בפרופורציות כי אם נדבר עם בן אדם בן 20 או בן 30

הדבר היחידי שהוא יהיה בו מעלינו אלה התשובות שלו לגבי הטעויות שלנו.. אבל אם נסתכל על זה

בצורה של שלוש נקודות אנחנו הנקודה באמצע, הנקודה שלפנינו זה הבן אדם שנמצא בשלב המתקדם יותר בחיים שלו והנקודה שמאחורינו

זה אנחנו לפני כמה שנים זה מן מעגל... עכשיו אני בטוח שכל אחד מאיתנו עבר ברחוב וראה ילד קטן מאיתנו נגיד בשנתיים.. ואמרתם לעצמכם "פחחח הוא עוד ילד והוא יראה מזה כשהוא יגדל"...אבל הקטע פה שלדעתי אנחנו נשארים אותם האנשים והילדים הקטנים שהיינו בפנים...

מה שבאמת משנה אותנו אלה הטעויות שלנו והטעויות של בני אדם מסביבינו אבל שוב זה רק מבחוץ...

פשוט כנראה עם הזמן אנחנו לומדים להסתיר את הילד שיש בכל אחד מאיתנו בשביל להוציא את עצמינו בוגרים ולהראות שאנחנו יכולים

להשתוות לכל אחד...בשביל להראות שהנה גם אנחנו בשלב הזה וגם אנחנו עברנו תקופות...

אבל לא כולם באמת עוברים את התקופות האלה.. אולי אותם הבני אדם שמתנהגים כמו ילדים הם אנשים שפשוט לא למדו מהחיים

או אנשים שלא היה להם מה ללמוד בחיים... אולי כל הבכי שלהם וכל הקטעים שהם יושבים בצד ומתלוננים על החיים ומרחמים על עצמם כמו ילדים קטנים אלה הנסיונות שלהם להתקדם בחיים לשלב הבא..

בכל מקרה אני חושב שהבהרתי את הנקודה שלי בנושא.. מקווה שתהנו אז ביי ביי עד לפעם הבאה..=]

נכתב על ידי , 3/12/2007 17:40  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




הפוסט הראשון...


אז יאפ פוסט ראשון ודווקא נראה לי מתאים לפתוח בלוג כי בזמן האחרון יש לי יותר מדי מחשבות בראש ויותר מדי דברים שצצים מסביב... את האמת אולי זה בגלל שאני רוצה לשים לב אליהם... אבל בזמן האחרון יש מסביבי הרבה אנשים שפשוט לא באותו הראש כמו שהיו איתי פעם, ואני לא יודע אם אני יכול להיות כל כך בקשר איתם כי זה משגע... לכל אחד יש את התקופה הזאת שהכל נראה לו יותר מדי עמוק ויותר מדי משמעותי, כל פרט קטן נראה כל כך חשוב, אבל נסיתם פעם באמת להתעמק בזה? לדעתי לאנשים יש כמה דרכים להכנס לאותה התקופה... אחת מהן היא להיות שטחי ולהאמין שהכל בסדר למרות שאם לא נכנסים לעומק של הבעיות ומשאירים אותן מאחור הן יצופו מתישהו בשלב שהכי לא מוכנים בו... יש גם את האנשים כמוני שינסו להבין את המחשבות ואת הבעיות שיש בראש במקרה שלי אני פשוט לא יכול לברוח משהו מושך אותי בחזרה ותמיד יש משהו שמשאיר אותי ער בלילה. מוזר איך שכל פעם כשיש חופש להחלטות ולעצמך ואין מחויבות הכל הופך ברגע לשונה מן יציאה מהמסגרת שבה אני מסתכל אחורה ורואה איזה דברים לא שיניתי ועכשיו זה הזמן לשנות אותם... מן חלק ממני שיצא החוצה לחפש סיבות למה שיש בפנים וכשאני חוזר חזרה למסגרת אני חוזר בן אדם אחר ממה שהייתי או שלפחות אני מנסה להיות אחר כי התרגלתי למסגרת שמבחוץ.. אני מניח שהתקופות שבאמת משנות אותנו אלה התקופות הקצרות עם הרבה מקרים משמעותיים.. כי לתקופה ארוכה של שגרה אין באמת מה להציעה ואנחנו כל כך תקועים בה שאנחנו שוכחים איך היה יכול להיות מחוץ לשגרה הזאת... אני מניח שבשביתה הזאת הרבה מקרים נתנו לי כיוונים חדשים במחשבה שלי ואני עכשיו שוב מסתכל אחורה ורואה שזה היה שווה את זה... עד לפעם הבאה...
נכתב על ידי , 3/12/2007 03:24  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSigur_Ros אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Sigur_Ros ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)