Me against The world

"מה איתי מה איתי מה איתי?

לא מסתדרת עם עצמי..

מה איתי מה איתי מה איתי..

איפה שחכתי את שמי?"

מבלבל..

לא מוצא את עצמי..

מכירים את התקופות האלו שאתם מביטים במראה ואתם לא רואים את ההשתקפות שלכם..

אתם רואים מישהו דומה לכם אבל זה לא אתם..

זה ללא האדם עם התכונות, עם האופי, עם הדיבור, עם המחשבה

שהכרתם.

זה מישהו אחר..

אמרת שאתה נאבד עם עצמך..

שאתה כבר לא מוצא את עצמך,

תקופה חרא, שאתה צריך זמן.

לא אמרתי כלום, לא התלוננתי.. וקיבלתי את זה.

אני מבינה את זה כי גם לי זה קרה.. וקורה עכשיו.

לא שמתי לב אבל גם אני השתנתי.. נהייתי מישהי שונה..

מילדה של חבר'ה, שהייתה כל הזמן עם הידידים שלה

שצחקה איתם, ישבה איתם, חיבקה אותם

הייתי הכי הכי איתם

הפכתי לילדה של אחד.

התרחקתי מהם, שמרתי על מרחק, כשבאו לחבק זזתי

כשבאו לנשק קמתי.

הפכתי להפך ממני..

וכל זה...בשבילך.

לא, אני לא מטיחה בפנייך,

כי בן אדם שמאבד את עצמו זה בן אדם שמשתנה ולא מקבל את זה

לא מוכן לקבל את זה.. הוא מנסה לחזור לעצמו אבל לא מבין שזה אבוד.

אני קיבלתי את עצמי כמו שאני.

ואני מצאתי את עצמי, את הזהות שלי, את השם שלי.

אבל נשארתי באוויר..

כי דבר אחד לא מצאתי..

להמשיך הלאה, או לחכות לך.?

מצד אחד אני לא רוצה לוותר

מצד שני אני לא רוצה להפגע..

רק אם היית אומר מילה, משפט.. משהו.

אם לא היית משאיר אותי תלויה ככה..

הייתי יכולה להשלים את עצמי.

בנתיים.. אני רק מחכה.