על הא ודא ומה שביניהם

המכשפה צדקה. יש הפתעות בחיים.

מאז שאני בתוך הרוח, אני מאמין לתחושות בטן שלי הרבה יותר. וכמובן, מתייעץ עם חברי ושותפיי למעשי התקשור. המסר כבר נתקבל מזמן: "יוצע לך תפקיד אחר פיקודי". אמרתי לעצמי, "טוב, נמתין ונראה... בטח, זה לא קרוב." ובמשך לתסכולי הנובע מהפוסט האחרון, הסינכרון היה מושלם. 8:00 טלפון, יש לך פגישה עם מפקד היחידה. טוב, מה רוצים ממני? מפקד בקורס קצינים, מחזור אחד, פברואר עד מאי. היחידה חייבת להוציא מישהו, את כולם פסלו, נשארת רק אתה.

מחמיא? קצת. טוב, הרי ביקשתי כבר מזמן לפקד. והנה קיבלתי. חששתי? קצת, אבל אני מתרגל לרעיון יותר ויותר. אבל באותו בוקר החלטתי, שאני מפסיק להסתתר. אותו מפקד יחידה, אל"מ, איש טוב, ליברלי ונעים - ידעתי שאיתו אוכל להיות כן. אז סיפרתי לו - שאני הומו, שאני מתנדב בארגון נוער גאה, שההדרכה שם חשובה לי, ושאיני יכול לוותר על הערב הזה פעם בשבוע. וקיבלתי מה שרציתי - קיבל את זה בצורה נפלאה, ואמר שגאה בי, ושיידאג לכך שאקבל את האפשרות לצאת להדריך במקביל לקורס. איזה כיף - הסינכרון עובד.

אז קמ"נים 130 - הנה אני בא, שנה אחרי, מהצד השני של הגבעה. משם דברים ייראו בוודאות הרבה יותר טוב.