חחח שמחה שאהבתם את הפרק הראשון.. נקווה שתאהבו גם את זה^^
מהפרק הקודם:
היא חזרה לשולחן שלה ושל גל, הסתכלה מעבר לחלון.. עיניה חלפו בין כל הילדים.
פתאום, עינייה נעצרו- זה היה הוא!
הוא כ"כ השתנה, גדל. חתיך.
זה היה דני, החבר הקודם שלה.
היא כ"כ אהבה אותו, אבל כנראה הוא לא אהב אותה כמו שהיא אהבה אותו, אז הם נפרדו.
נגמרה ההפסקה, כולם התיישבו במקומותיהם, והמורה למדעים - אורלי, נכנסה.
היא הייתה עם שיער חלק עד הסנטר, עיניים שחורות ודי מלאה.
"שלום, אני המורה החדשה שלכם למדעים. השנה המקצוע יתחל לשני חלקים- ביולוגיה ופיסיקה." היא אמרה.
"מה?! עוד שעתיים?! לא פייר נווו חייבים?!!" נשמעו צעקות בחלל הכיתה.
רק תמר וגל, שתקו.
גל חשבה על מה שאמרה לתמר בהפסקה, אולי זה היה מרושע מדי? אחרי הכל היא לא באמת הפריעה לה... היא רק, רצתה לראות איך תמר תגיב.
תמר חשבה על הריב שלה ושל גל, נסתה להזכר למה כל הכעס הזה. היא נזכרה. הכל התחיל משיר, הסכסכנית הזאת. היא הייתה בין חברותייה הטובות של גל, וסתם עוד חברה, של תמר. שיר שמה לב שגל מעדיפה את תמר עלייה, וזה לא מצא חן בעינייה. למרות שתמר הייתה חברה שלה, היא בגדה בה. וכמובן, היא לא חשבה שזה יתגלה. בוקר אחד היא באה אל גל ואמרה לה שאתמול היא הייתה אצל תמר, והתחילה להמציא כל מיני ריכולים מרושעים "שתמר סיפרה לה". באותו היום, גל לא דיברה עם תמר, היא נורא נפגעה. תמר באה אלייה בהפסקה השנייה, ושאלה אותה מה קרה.. למה היא כועסת עלייה. וגל סיפרה לה על ה"ריכולים שהיא אמרה". ואז שיר נכנסה לכיתה, ובאה לחבק את גל.."לנחם אותה". תמר ישר הבינה. בוגדת.
"גל? את יודעת את התשובה?" שאלה אורלי.
גל: "התשובה למה?"
אורלי: "לשאלה ששאלתי- למה השנה כ"כ חשובה?"
"זה לא מה שהמחנכת צריכה לשאול?..." חשבה לעצמה גל.
"אההה..." מילמלה גל, "כי.. שנה הבאה תיכון? ו.. צריך להשקיע?"
אורלי: "יפה מאוד, עכשיו תפתחי את המחברת ותתחילי להעתיק מהלוח את הרכב הציון".
גל פתחה את המחברת והתחילה להעתיק.
חזרה לעצמה והתחילה להעתיק גם היא.
הכתב של אורלי היה מאוד מוזר. הוא היה מחובר וגדול.
תמר רצתה לשאול את גל מה כתוב בשורה שנייה מילה רביעית, אך ידעה שלא כדאי, אז פנתה לשני, הילדה בשולחן מלפנים.
היה כתוב "התנהגות"... למרות שזה היה נראה כמו מילה באנגלית או ערבית.
היה צלצול- סוף היום.
כולם דיברו ביניהם, רק תמר וגל לא הוציאו מילה, כרגיל, כל אחת יצאה לבד מהכיתה.
תמר הלכה במסדרון בין כל הילדים המחייכים והמאושרים, או להבדיל המדוכאים מהעובדה שיש בית ספר.
היא לא שמה לב לשנייה, ונתקעה במישהו.
"וואי אני מצטערת אני לא שמתי לב... אני.." היא אמרה.. עד שקלטה שזה היה דני.
"היי... גם אני מצטער.. חח" הוא אמר עם חיוך נבוך.
"היי... לא זיהיתי אותך, איך היה החופש?" היא אמרה.
דני: "דווקא בסדר... חופש את יודעת.. חח איך היה שלך?"
תמר: "היה ממש נחמד, רבתי עם גל אתה יודע.." היא אמרה בציניות.
דני: "כן... לא נורא נראה שאת מסתדרת בלעדייה.. חח"
תמר: "כן... אפילו בעיניים עצומות"
שניהם התפקעו מצוק, דני ידע כל מיני דברים על חברותיה של תמר, מהתקופה שהיו חברים, היא סיפרה לו הכל.
במקרה של גל? גל הייתה ילדה לא ממש אחראית, שוכחת מפתח, כרטיסייה, כסף... הכל..
דני: "טוב אז.. נדבר מחר?"
תמר: "בכיף.. חח"
וכל אחד המשיך בדרכו.
"הוא היה ממש נחמד" חשבה לעצמה תמר, וחייכה חיוך מאושר.
היא הסתובבה לאחור לכמה שניות, לראות לאן הוא הלך, ואז.. היא הבינה.. זאת הייתה שירן.
תמר הייתה מאוכזבת.
חח המשך יבואאא=)
יומטובXD
*עוד מעט חופששש סופסוףףףףףףףףףף*
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
תיתושש(: