היו לי אנשים שהיו חשובים לי יותר מהחיים שלי,
הם היו פשוט אנשים שבטחתי בהם בעיניים עצומות,
אתה היית אחד הבנים הראשונים שהרגשתי בנוח לידם..
ועכשיו, עכשיו אתה אומר לי שאני חרא, שאני מפגרת... שאני לא יודעת לשלוט בעצמי..
השעות שאני אבכה על זה, הימים שאני אחשוב על זה, וחודשים שאני לא אסלח לעצמי על זה..
ועל מה? על דבר שטותי.. על שניפלט לי.. אויי.. אתה לא יודע כמה הייתי נותנת כדי להחזיר את הגלגל אחורה,
ואת, הילדה שהחשבתי שתור החברה הכי טובה שלי, החברה שעזרה לי תמיד, ואני ניסיתי לעזור לה כמה שיותר,
עכשיו את אומרת לי שסיפרת רק לאנשים שקרובים אלייך.. ואני לא אחת מהם...
את, שסיפרתי לך דברים שאף אחד אחר לא ידע, את, זאת שיש לנו כ''כ הרבה במשותף,
כ''כ הרבה בדיחות פרטיות שאף אחד לא יבין חוץ משתינו...מה את רוצה שאני אעשה? אני אעשה הכל, רק בואי נחזור
למה שהיינו, שהיינו כמו דבק.. לא נפרות אף פעם..
בבקשה, תגידו לי, במה טעיתי? אני רוצה לתקן, אתם חשובים לי, שניכם..
אתה, הבנאדם היחיד שמצליח לגרום לי לחייך.. זה שהקדשתי לו את השיר because you live
את, הבתאדם היחידה שגרמה לי להבין שהעולם לא מת אחרי שניפרדתי מחבר שלי.. את.. שהשיר שלנו זה youve got a friend
אני פשוט לא מבינה למה,
ועכשיו, נכון שהכל נראה בסדר, אבל כלום לא בסדר, פשוט כלום!
הלוואי שהייתי יכולה לספר למישהו.. אבל,
אין לי למי. מי לעזאזל יירצה לדעת?! אף אחד. כי כבר לאף אחד לא באמת משנה ):
אני מרגישה לבד... באמת לבד..אני צריכה לבכות.. אבל הדמעות שלי כבר התייבשו
בשלוש שעות האחרונת.. כי אמרת לי שאני חרא.. זוכר?
ביי....