סתם עוד יום. פשוט עוד יום. יום של סטודנטית לתואר שני שקמה לפני הזריחה, מתלבשת בבגדים שהיא בחרה לעצמה בראש לילה קודם לכן, אוכלת 2 קערות של קורנפלקס עם חלב סויה, לוקחת כדור אחד של קונצרטה, נכנסת לרכב, חונה ליד הרכבת, נכנסת לתחנה, בוחרת לעצמה את המקום בו יש כמה שפחות סיכוי שתצטרך לחלוק אותו עם אחרים, בוהה במילים וירטואליות שמסכמות עשורים של מחקר, מפרקת סנדוויץ' עם גבינה שהכינה לעצמה שעה קודם לכן, יורדת מהתחנה, מצטופפת עם עשרות אנשים אחרים שמתחילים את היום שלהם ונראים כמו זומבים ששקועים בעולם משל עצמם, עולה על אוטובוס, יורדת בתחנה, לוקחת נשימה עמוקה לפני שנכנסת לקמפוס, שואו טיים! לוחצת על הכפתור של המעלית, מכניסה את האוזניות לתוך הקופסא, מנסה לתמלל לעצמה בראש את מיני התקף החרדה, נכנסת לכיתה, אומרת שלום ומחייכת חיוך עם השיניים, מתיישבת בקצה הכיתה ליד השקעים, מנסה להיראות עסוקה וחשובה ומעניינת, מנהלת סמול טוק קצר, מנסה להקשיב למרצה, מתחילה לנתח את האישיות שלה, מסכמת מילים מבלי להפנים אותן, נזכרת בסשן מהטיפול, גוערת בעצמה וחוזרת להקשיב למרצה, תוהה אם המרצה שמה לב, תוהה איך כל זה ייראה בחיים האמיתיים מחוץ לקמפוס, אוי הפסקה, קפה, סנדוויץ', לרלורי מטלות וחרדה, אוי שיעור הבא, פיפי קצר לפני, מתיישבת מול הלפטופ, מבצעים בזארה, מסכמת מילים של המרצה מבלי להפנים, חושבת על אקסים, חוזרת להתרכז במרצה, חושבת על סטודנטית שיושבת מלפניי, חושבת על סופ"ש, חושבת על בנג'י, חושבת על החרדה ומבינה שהיא תופסת לי מקום ב-being, שומעת הערה מהקצה השני של הכיתה, מזייפת צחקוק, חוזרת ללפטופ, חושבת מה חושבים עליה, מנסה לווסת את עצמה, רגשות רגשות רגשות. קפיטריה. קשר עין. תה רותח. סיכומים. ויסות רגשי. מטלות. פסיכופתולוגיה. חברים. דינימיקה קבוצתית. מזגן. הפרעות קשב. קורונה. זום. מבחנים. ספריה. דד ליין. הקשבה. חורף. תחבו"צ. אימיילים. רשימה. קפה. שאיפה. נשיפה. יוגה בערב. כאב גרון. בן זוג חדש. חופשת חנוכה. מי אני. מה אני. האם זה יהיה ככה לתמיד. האם הם יודעים שאני מזייפת. האם אני מזייפת. האם כולם מזייפים וחושבים שהם מזייפים ואולי הם בכלל יודעים משהו שאני לא יודעת. נראה לי שהם שונאים אותי. נראה לי שהם חושבים שאני מרוחקת ומתנשאת. נראה לי שהם חושבים שהכל אצלי לא בסדר. נראה לי שהם מתים עלי. נראה לי שהם תופסים ממני חבל על הזמן. נראה לי שאני הכי חמודה כאן מכולם. נראה לי שאני צריכה להפסיק לשאול שאלות בכיתה. נראה לי שאני לא שואלת מספיק. נראה לי שאני לא יוצרת מספיק אינטראקציה. נראה לי שדיברתי יותר מדי. נראה לי שכולם פה חושבים שאני מוזרה. יכול להיות שאני מוזרה. אולי זה בסדר להיות מוזרה. אולי כולם קצת מוזרים. מעניין אם בנג'י עדיין חושב שאני מוזרה. אולי אני צריכה להיות עם מישהו כזה בעצמי. אולי כולם כאן חושבים לעצמם את אותו הדבר על עצמם.
כל הזמן.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
