תחזור תחזור-משינה
"תחזור, תחזור תן לי גב
מתי, מתי אני אוהב
אולי, אולי אני נגנב
חלום, חלום לך עכשיו
זה כתוב בספרים בשירים במפות הכוכבים
מה כולם מחפשים את האושר מקווים
והגורל צבעו אפל עמוק בפנים
אל תבכי אחות קטנה זה לא פשוט את מבינה
מחר, מחר יום חדש
אויר, אויר אני נרגש
תחזור, תחזור תן לי גב
אולי, אולי אני אוהב
זה כתוב בספרים בשירים במפות הכוכבים
מה כולם מחפשים את האושר מקווים
והגורל צבעו אפל עמוק בפנים
אל תבכי אחות קטנה זה לא פשוט את מבינה
תחזור תחזור תן לי גב
מתי מתי אני אוהב
אולי אולי אני נגנב
חלום חלום לך עכשיו
זה כתוב בספרים בשירים במפות הכוכבים
מה כולם מחפשים את האושר מקווים
והגורל צבעו אפל עמוק בפנים
אל תבכי אחות קטנה זה לא פשוט את מבינה.."
600 ימים.
600 ימים עברו, וגלעד שליט עדיין מוחזק אי שם, אלוהים יודע איפה.
כל יום שעובר אני מרגישה כאילו זה נצח בשבילו, אני מנסה כל ערב לפני השינה, לתאר לעצמי מה עובר עליו ברגעים האלו.
מה הוא אוכל, אם הוא נמצא במצב בריאותי טוב, אם קר לו, אם מגנים עליו.
כל כך קשה לי רק להעלות את המחשבה שהחייל הצעיר שחגג שני ימי הולדת רצופים בשבי מת.
כל כך קשה לי לחשוב שהחייל המחויך עם המשקפיים והשיער השחור החלק, פשוט נחשב כחלל צה"ל, והחיים נמשכים.
אני רואה אנשים ברחוב, מתהלכים כאילו אין לנו שלושה חיילים שבויים אי שם.
אני מסתכלת במהדורת החדשות שפותחת בחדשות המסעירות: בר רפאלי מצלמת קטלוג לספורט אילוסטרייטד בים המלח. האטימות של האנשים עוברת כל גבול.
פשוט כל גבול.
למה אף אחד לא עושה כלום, למה נדמה לי שלאף אחד בממשלה הדפוקה שלנו לא אכפת?
לא אכפת מזה שיש לנו שלושה בנים, ילדים, שהתגייסו במטרה להלחם על הארץ שלהם, ומה הארץ עושה בשבילם?
כלום, אפס, זירו, נאדה. אני מתביישת לחיות במדינה כזאת אדישה ואנטיפתית.
אני יודעת שאני, והחברה שלי, זאת אומרת, הדור הצעיר, לא ממש יכולים לעשות משהו כמו להחליט איזה אסירים לשחרר ואיזה לא,
כי רובנו לא ממש זוכרים מה קרה כאן שהיו איטיפדות וסדרת פיגועים לא נגמרת.
אבל כל ערב, לפני שאתם הולכים לישון ומתעוררים לעוד בוקר של שגרה, תחשבו מה עושים החיילים שלנו ברגע זה ממש.
מה הם חושבים, אם הם באמת יודעים מה הממשלה שלנו עושה בשבילם.
תשלחו אליהם טיפה של אופטימיות, טיפה של אכפתיות, טיפה של אהבה.
ועם קצת אמונה בכוח עליון, הם לא יהפכו לרון ארד 2. הם לא.
עכשיו תסתכלו להם טוב טוב בעיניים.
הם מסוגלים למות?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
