זה לא יאומן ...
אחותי עוד מעט בת 20 .
והאמת ?
אני נורא מפחדת ,
נורא מפחדת להתקדם בחיים ..
אולי זה טיפשי ..
אבל אני מפחדת לגמור דברים.
לסיים את הבצפר .
ללכת לצבא.
אני מפחדת לגמור את החיים ,
וסתם לבזבז אותם .
ובעוד 9 שנים ,
שאני יהיה גדולה ...
ואני יזכר ברגעים האלה .
ויחשוב שהעבר הזה היה .
והוא לא יחזור \:
לדעת שמי שאני עכשיו ?
אולי ישתנה .
מזה אני מפחדת .....
אוח דברים כאאאלה כ''כ מעצבנים אותי.
אני שונאת שונאת שהכל פתאום
נדפק לי !
ה כ ל ..
זה כאילו שעושים לי את דווקאא !
הכל הכל הכל קורה לי .
זה די נמאס,
כל הצעקות , כל הריבים .
כל השטויות !!1
למה לא יכולים לתת לי שבוע אחד טוב ?1
בלי שהכל יהיה בלאאאאגן !!1
כמו שלקחתי את הכפפות של אמא שלי,
ואבדתי אותם באוטובוס .
יופפי !!
נהההדדדררררר...
ויש סיכוי קטן קטן !
שאולי הנהג ימצא אותם .
אוף זה מתסכל ...
ואני לא יכולה יותר !
אני פשוט לא יכולה ..
אני קמה מעוצבנת , לומדת מעוצבנת .
חוזרת הביתה עם מצב רוח חראאא !
ולמה ?
כי אין לי אף פעם יום נפלא,
זה למה .
כל מה שקורה לי , אין לי מושג למה .
אולי זה רק שבוע רע \:
כן יכול להיות , אבל כמה אפשר?!
כמה סבבבל אני יכולה לסבול ביום ?
זין.