דיברנו המון
פטפטנו המון
צחקנו המון
ונהננו המון
לפחות אני נהנתי
אבל עכשיו?
הכל בפח
הכל בזבל
ולמה???
בגלל החברות המפגרת הזאת
שהרסה הכל
שהפרקה הכל
שמותטה הכל
שפשוט שברה
אני לא הייתי צריכה להסכים מההתחלה
נמאס לי כבר מזה
חברים?כן
אנחנו צריכים להיפרד..
ואז הקללות
שרמוטה, מגעילה, זונה, איך אהבתי אותך?!
וכל זה
ואז מוחקים מהמסן
ואז היא מבקשת הרבה סליחו שידבר איתה
זה התחיל לעצבן אותי!!
תמיד הכל מהתחלה.
אותו סיפור.
אותו דבר.
אבל זהו...
הוא מעניין לי ת'זין שעומד לי.
אתה קורא את זה?
מצוין!
תדע לך שנמאס לי פשוט נמאס לי כבר.
אני ביקשתי פוול סליחות.
רציתי לדבר איתך כמו עם בן אדם.
לא הקשבת.
לא רצית.
לא ידעת כלום.
לא הבנת.
לא סלחת.
אתה לוקח את זה יותר מדי קשה.
תחשוב מה יהיה לך בחיים??
אתה יודע מה תעבור עוד?
זה כלום לעומת החיים!
ולי קרו מספיק דברים כדי ללמוד..
אני לא צריכה יותר כלוום.
אני לא צריכה את הבעיות שלך.
אני לא צריכה את הבעיות שאתה מביא לי.
לא רוצה?
לא צריך.
אני לא יבכה כי מישהו שלא רוצה לדבר איתי.
אני יקח בחפיף..
אבל אני לא יתחיל לקלל כי עדין אכפת לי ממך.
כי אתה בן אדם עם רגשות וגם אני.
לא רואה?
אל תראה.
אבל אני עדין אוהבת אותך אבל לא כחבר כידיד וזה לא יעבור לי.
תהנה באילת..