כשאנחנו עסוקות בענייננו,
אמא אומרת-'מחר אני אעיר אותכם ב06:00 בבוקר.שתעזרו לי לשטוף את הבית,טוב?' ומתחילה לפרט על כך .
'אוקיי אוקיי אמא,אנחנו מסכימות'.[בנינו,היא כל הזמן אומרת שהיא תעיר אותנו ב-6,ובסוף מתברר לנו שהשעה 12:00].
שיחקנו קלפים עד 2:30 בלילה.בשעה זו כבר הייתי במיטה.ואילו,א' ור'[האחיות.],ישנו ביחד.ודיברו עד 3:00..3:30[לפנות בוקר.]
מה שגרם לי להישאר ערה במיטה עד לשעה הזו.ולצפות מהן,שירדמו כבר.שאני ארדם כבר.
~האור נדלק בחדרי~.ממששת את עניי ומנסה להבין מה קורה,ניגשת לפלאפון שלי כשהשעון מראה על-06:01 וברקע אמא קוראת לנו לקום,ומזכירה לנו שהסכמנו לעזור לה בשעה הזאת.
'נהדר' אני חושבת לעצמי.אנחנו מתאוששות מהשינה המעטה שיצא לנו לישון,ועוזרות לאמא עד השעה 08:15.
השאלה האופיינית של מאמו'צקה אחרי שאנחנו עוזרות לה לנקות 'זה היה קשה?.' ,מאמו'צקה,לא.לא היה לנו קשה.לי בכל אופן,
לא היהD: .
בזמן האחרון,יותר ויותר אנשים,מעלים בפניי את הבקשה-שאני אעצב להם תמונות שלהם.בהתחלה,זה היה נחמד.זה היה מחמיא.אבל עכשיו,זה מתחיל לעצבן.
אני אוהבת לעצב,אני אוהבת לצלם,אני אוהבת את כל מה שקשור באומנות אם זה לצייר,אם זה לפסל,
הכל.
אבל אני לא אוהבת-שאומרים לי איך.אני לא אוהבת שמקציבים לי זמן מסויים,אני לא אוהבת שמלחיצים אותי.ובטח,שלא יתקשרו אליי הביתה או לפלאפון,רק בגלל שמדובר - בתמונה שלהם.כי בסה"כ,מדובר רק בעיצוב.
[בקשר לחברות הקרובות,אני מניחה שאתן יודעות על מי מדובר,קטע זה לא כולל אותכן.]
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
