כ"כ הרבה זיכרונות,

בהרבה דברים נזכרנו,במיוחד בתקופה שנמחקה לאחרונה.

באנשים שנעלמו מחיינו.

בכל התקופות שהיינו כולנו ביחד,שעוד באמת הכל היה סבבה.

היו תקופות.

כן,אני מתגעגעת לאז,לא מצטערת על כלום,והייתי נותנת הרבה בשביל שוב למצוא את ההרכב המלא שלנו .

אני את ושניהם.

הכי מצחיק,שבדיוק תפסת את הרגע הנכון,וצדקת זה באמת היה אז באותו היום שכולנו היינו יחד שוב,אחרי תקופה ממושכת,שבה קראו כל מיני דברים אבל לא זה העניין.

ועוד המשפט שהוא דפק:"והינה אנחנו שוב פה,אני את,נסטי ותום שוב ביחד,מי היה מאמין ששוב נשב ככה"

ואז הוא הוסיף משהו מפגר חחחח כרגיל אם היציאות שלו.

וכן,זה היה היום ששוב ישבנו ביחד ויום האחרון!מאז אותו היום,הכל השתנה.

כל אחד פנה לאנשהו,לכיוון אחר.

כל אחד מצא לו מישהו.

זה נראה שהכל נעצר,או פשוט נגמר?!

אבל אנחנו יודעים שפה זה לא נגמר,עוד ניפגש,ונשב ככה

 שוב ונצחק ונגיד:"ואי זה באמת היה ככה,זה נראה כיאילו זה היה אתמול".

אבל מתי?בקרוב,סבלנות.

והתגעגעתי לשבת או לרקוד,ולהקשיב לכל השירים הישנים,ולשירים שמזכירים לנו תקופות...

ולשיחות נפש האלה ,הייתי חייבת את זה לפרוק,ראית שסתם התחלתי לבכות.

אבל עכשיו יות טוב,באמת שהרבה יותר.

וואלה,אנחנו נסיג את שלנו,אם נרצה אין זו אגדה!

עוד מעט,זה יקרה בקרוב,תחושת בטן שכזאת.

תודה לך על הכל קסושקה סיסטרוחה מאיה,באמת.

And it takes no time to fall in love
but it takes you years to know what love is

.life is wonderful