זה לא באמת כזה רחוק . גם לשם אפשר להגיע ~ @

בפרק הקודם -

'

' פתאום כאבה לי הבטן נורא רצתי לשירותים וביקשתי סליחה מ-אמי שלא אוכל לעזור לה בשניות הקרובות עם ארוחת הערב וישר בר התנדב לעזור לה ואני הלכתי לחדר המקלחת..

נשארתי שם כמה דקות עד שהיה לי את האומץ לצאת .

ובאותו רגע..חשבתי על הנורא מכל :| '

פרק 2 - ללכת עם הלב..

'פנטסטי' חשבתי לעצמי.

כמה מטומטמת אני , בגיל 16 לשכב .

לאן לעזאזל מיהרתי .. אז מה אם הוא האהבה הכי גדולה שלי!

מיהרתי להכנס לספק.

בדרכי לשולחן האוכל מחדר השירותים התעכבתי קלות עם עצמי במסדרון , לקחתי נשיפות ארוכות ואמרתי לעצמי . . .

' יהיה בסדר מאי , יהיה בסדר שום דבר לא קרה ' .

בנסיונות להרגיע את עצמי המשכתי ללכת והגעתי לשולחן האוכל שם ישבו אמא אבא ירדן דניאל ובר.

הסתכלתי לבר לרגע בעיניים, יכולתי להשבע שהוא ראה את הכאב הזה שהרגשתי בבטן , שהוא גם חשב על מה שאני חשבתי..שהוא הרגיש את הדאגה ואת הספקות שעברו לי בראש .

' שבי מאייקי , אנחנו מחכים רק לך ' אמא אמרה.

מיהרתי להתיישב על יד בר והחזקתי לו את היד מתחת לשולחן..ניסיתי להראות שהכל בסדר, שאין לי שום מועקה על הלב והתחלתי לפתוח בשיחות עם כל מי שהיה סביב השולחן..לא הייתי כלל רעבה. אך מנימוס אכלתי , כי ידעתי שאמא שלי תדאג לשאול למה ואיך..אז בלי תאבון אכלתי ..

מהר מאוד נגמרה הארוחה , עזרתי לאמא לפנות את השולחן. ברכתי בתודה את אמי על האוכל הנהדר אף על פי שלא היה לי תיאבון ופסעתי לכיוון החדר שלי , שם ישב בר על הכסא שליד השולחן מחשב מסתובב לו ומהרהר..

' הכל בסדר בייבי ? ' שאלתי את בר

' אני חושב , מה אצלך ? את נראת מודאגת מתמיד , יש לך מזל שאמא שלך הייתה מספיק עסוקה בלאכול ולא לחקור את המבט שלך בזמן הארוחה.. ' הוא ענה.

' למה ? איזה מין מבט היה לי שהיה צריך לגרוף התעניינות מיוחדת מצד אמי ? ' שאלתי בתמיהה כאילו שניינו לא יודעים על מה מדובר.

' את יודעת בדיוק על מה אני מדבר ' .

פתאום ראיתי בעיניו את הרצינות , והססתי לרגע אם מה שקרה יחזיק או ישבור את הקשר בייני לביינו ..

' בר , אתה יודע כמה אתה חשוב לי וכמה אני אוהבת אותך..וכמה אני שמחה שהייתי איתך בפעם הראשונה שלי שהייתה לגמרי מדהימה . ואתה יודע שלא הבעתי שום סימן דאגה בזמן שקיימנו את היחסים. אבל אני חרדה מכאב הבטן שתקף אותי בפתאומיות דקות אחריי שגמרנו , ז"א גמרת..'  אמרתי במין מבוכה פנימית .

' אולי זה בגלל שזו הייתה הפעם הראשונה שלך. אני לא חושב שאת צריכה לחשוב על הגרוע ביותר.. מה הסיכויים,

הריי היינו מוגנים , לא? ' הוא שאל.

' כן.. ' אמרתי בשקט..' אבל מה אם זה נקרע.. מה אם , לא יודעת בר..אני מודאגת . נראה אם המחזור שלי יהיה סדיר השבוע אני אמורה לקבל '..

'טוב מאייקי , תחכי שבוע ואם לא אני מבטיח לך שנמצא פתרון נלך לאן שצריך , אל תדאגי . ' הוא אמר בקול נינוח ונשק לי על השפתיים ..

באותו רגע הרגשתי שהכל בסדר שאולי אני סתם מודאגת..

בר ביקש להשאר לישון אצלנו, אבל הרגשתי שהלילה..אני צריכה את עצמי. ורק את עצמי..

הוא כמובן הבין ואמר לי שנדבר מחר , ושאתקשר אליו אם משהו לא מרגיש לי בנוח..

ליוויתי אותו לדלת , הצצתי לרגע שאחיי הקטנים לא יצוצו לי משום מקום , נתתי לבר נשיקה ענקית ומתוקה.

ונפרדנו לשלום.

הלכתי בצעדים גדולים לחדר שלי , נכנסתי אליו נעלתי את הדלת והתיישבתי על המיטה עם הפלאפון ביד .

אשת הקשר הזמינה שלי הייתה כמובן - לירון.

' לירונה , אני צריכה את העזרה שלך..דחוף ' אמרתי בקול מודאג..אבל נינוח במקצת.

' כן בובה, מה קרה ? היה משהו עם בר? ' היא שאלה..

' תקשיבי לי מהר כי אני אצטרך בקרוב מאוד לנתק . אמא שלי לא עומדת כבר בהתבודדות שלי חח ' ניסיתי לשמח את עצמי קצת ..

' כן אני מקשיבה , כולי אוזן.. יאללה ' לירון ענתה .

' כל הגעגועים שלי ושל בר הגיעו אתמול לזה שקיימנו יחסי מין לראשונה..כל הלילה . השתמשנו באמצעי הגנה ומניעה והכל היה טוב עד הבוקר .. שהרגשתי פתאום כאב בטן מוזר שלא חשתי בו לפניי .. ' אמרתי לה

' קודם כל מזלטוב אחותי . ועכשיו , תשמעי..או שאת סתם לחוצה או שהדאגות שלך מוצדקות. תחכי עוד שבוע את צריכה לקבל עוד יומיים שלושה ואם הוא ייאחר ועוד שבוע כבר לא תקבלי . נראה מה נעשה. תהיי רגועה.. '

'אני לא כלכך בטוחה שזה יהיה לי פשוט לעבור את השבוע הזה עם מסכה על הפנים.. ' אמרתי לה..

' אני בטוחה שהכל יהיה בסדר , מקסימום או שתחפי על הסיפור בסיפור אחר או שפשוט תספרי לאמא שלך , מי כמוה יודעת מה לעשות?! ' לירון אמרה בקול לא מודאג ובטוח בעצמו.

' טוב לירוני , אני אוהבת אותך. אני עפה להתקלח נדבר בערב הא?.. '

' ביי ביי מאייקלה ' .

נרגעתי והחלטתי להקשיב לבר וללירון ובנתיים לא לערב בזה את אלמוג ,

זה לא שלא רציתי לספר לאלמוג. בסוף הוא ידע, ואולי גם מחר. אבל באותו רגע היה לי חשוב שזה יהיה שמור ורגוע.

אבל איכשהו ביום הראשון של השבוע באנו לבית ספר..

אני אלמוג בר ולירון נכנסנו יחד וכולם התלחששו להם סביבנו..

ושירן ושירה באמצע מעגל הרכילות.

לא היה לי מה לדאוג, עד ששמעתי את אחת הבנות מהשכבה אומרת..

'שירן סיפרה שבר יישן אצל מאי אתמול והם .... את יודעת . '

הדמעות עמדו לי בעיניים ,

וברחתי מחוץ לבצפר בריצה מהירה..

להתראות עד הפעם הבאה..

ליאוריק (=

הפרק דיי קצר הפעם , החלטתי להאיט קצת..

פרק 1 - כל ההתחלות תמיד קשות . . .

אני מאי בת 16 וחצי .חזרתי לכאן לפני שבועיים אחרי שנה בניו-יורק המטריפה .

אבא היה צריך לנסוע מטעם העבודה , ואמא התעקשה שגם אנחנו נצטרף למסע השנתי הזה.. ונחזור לפה אחרי שנה ונשתלב בחזרה. היא טענה שזה עובר כ"כ מהר שלא מרגישים.. אבל היא לא מבינה שבגילי - שנה לא להיות פה , בארץ עם החברים שלי בבית ספר שלי בשכונה שלי זה פספוס ענק . 

בכל אופן הפסדתי פה שנה שלמה , שאני צריכה עכשיו עוד שנה להפסיד רק בשביל להכנס לעניינים .

הגענו הבייתה ,

לרחוב האיילה 25 ! כן . זה היה בהחלט הבית שלי .

הריח עוד נשאר מהפעם האחרונה שהייתי פה , התגעגעתי כלכך לבית הזה , למקום הזה!

רק 5 ד' עברו מהרגע שרגלי דרכה בבייתי הישן וכבר צלצול בנייד שלי .

על הצג כתוב - 'אלמוגי' - כאמור הידיד הכי טוב שלי , הכי טוב בעולם . החבר הכי טוב שאפשר לבקש .

' הללללללללללללללו מאייקי , התגעגנו  '

' אלמוגי , תאמין לי שהתגעגעתי הרבה יותר. אני צריכה לעשות כלכך הרבה השלמות , אבל לפני הכל אני צריכה חיבוק.. '

' מאי אל תדאגי , אני פה עם לירון . אנחנו בדרך אלייך ' .

'בדיוק מה שהייתי צריכה, אני אוהבת אותכם.. יאללה בואו אני כבר מתה לנשק אותכם עד שלא תשכחו את הנשיקות האלה בחיים Q: '

' חחח טוב , אנחנו בדרך . ניפגש עוד מעט הא? '

' טוב חח ביי ביי ' .

חיוך עלה על פניי המוארות ,

לא יכולתי שלא לדמוע מההתרגשות. התגעגעתי למקום הזה כמו שלא חשבתי שאתגעגע למשהו בחיים!

וכבר נשמעה צרחה מהחדר של ירדן ודניאל . שאלתי את עצמי ' מה יש להם כבר לריב הבנים האלה.. הם רק הגיעו ' והלכתי לחדר שלהם להשתיק את הפיות המעצבנים שלהם .

' תקשיבו לי טוב טוב , רק חזרנו ואין לי כוח לצרחות שלכם. תעסיקו את עצמכם ותפסיקו להתנהג כמו מפגרים! אלמוג ולירון בדרך לפה ואמא ואבא נחים מהטיסה אז.. ממש בבקשה ממכם - תשתקו ! '

הם התסכלו עליי במבט מזלזל , החזרתי להם מבט מאיים והם כבר הבינו את הרמז..

התחלתי ללכת לכיוון החדר שלי ושוב נשמעה צעקה מהחדר של האחים הטיפשים שלי -

' אז מה עם בר אהוב ליבך ? הוא לא החליף אותך ?  ' הם צחקקו יחד וניסו להציק לי . אני התעלמתי אבל השאלה באמת גרמה לי להרהר אם הוא שמר על אמונים בניינו . כי הוא יכול להיות בטוח שאני כן שמרתי.

לאחר שתי שניות של מחשבה נשמעה דפיקה על הדלת ..

רצתי לדלת עם חיוך כזזזזזזזזזה ענק . באמת שהייתי מאושרת ובהחלט שלא יכולתי לחשוב על רע באותו רגע .

פתחתי את הדלת וראיתי שלט ענק של ברוכים הבאים ואחריו נכנסו אחד אחרי השני -

אלמוג , לירון , גילי , נועם, שני,  שירן, יפעת,  חן,  איתי ,רותם ו בר3>

כל כך שמחתי לראות את כולם ,

התחבקנו התנשקנו הם הביאו אוכל . צחקנו כולנו סיפרנו אחד לשני חוויות ובערך אחריי שעה וחצי כולם הלכו חוץ מברי :)

בהתחלה לא ידעתי מה לחשוב מה לעשות אבל כל כך התגעגעתי אליו ,

כל כך הייתי מאוהבת בו. קפצתי עליו נישקתי אותו התחבקנו היה ממש מרגש לחזור ולהרגיש את השפתיים שלו שוב להחזיק אותו קרוב אליי ולהרגיש את החיבוק שלו שכלכך אהבתי *

בר בן 17 וחצי . הוא סיים עכשיו לימודים ואני בקרוב אתחיל את השנה האחרונה ללימודיי :)

נכנסנו לחדר , התחלנו לדבר. שמחתי לשמוע שהוא אהב אותי גם כשהייתי רחוקה . שהוא התגעגע אליי ודחק כל אחת אחרת לצד כי הוא חשב רק עליי . חשבתי לעצמי שהוא המציאה הכי גדולה שלי , שבחיים אני לא יעזוב אותו ♥ באמת שבחיים. אנחנו יחד כבר 4 שנים !

אחרי כמה דקות שדיברנו אחד עם השני והתנשקנו , והרגשנו קרובים מתמיד הוא הוציא מהכיס קופסא קטנה . . .

בקופסא היה פתק והיה כתוב בו - ' מעולם לא הרגשתי כזו אהבה. בחיים לא הרגשתי שאני רוצה מישהי לתמיד. אני רוצה אותך אני אוהב אותך' . חייכתי חיוך קטן ואז ראיתי בקופסא שרשרת מדהימה. קפצתי עליו ואמרתי לו תודה..

המשכנו להתנשק ולאהוב ואז ירדן נכנס ..' מאי אמא אמרה שתזמיני את בר לאכול איתנו בערב.. '

'טוב ירדן , ביי ' אמרתי בקול מאופק. והוא יצא מצחקק מהחדר .

אני ובר המשכנו לאהוב אחד את השני עד השמיים ,

הרגשתי שהוא האהבה הכי ענקית שלי שאני מוכנה להיות איתו כל החיים . הוא היה מקסים מכל הבחינות.

התחלנו להשכב על המיטה ולהתבונן אחד על השני..

ואז קמתי מהמיטה ונעלתי את הדלת . אין טיפת פרטיות בבית הזה. אז לייתר ביטחון חשבתי :)

חזרתי למיטה ובר לחש לי ,

את אוהבת אותי ? כי אני כן. אני נשבע לך שאני מת עלייך. אני מאוהב בך. אני מוכן לעשות הכל בשבילך.

ועניתי לו בלי היסוס אפילו..כן! אני אוהבת אותך! אני מטורפת עלייך.

ושוב המשכנו להתנשק כהרגלנו חח סיפור מאוד מנשק. חח ...

והרגשתי פתאום שמשהו הולך לקרות אבל לא התנגדתי חס וחלילה..

התיישבנו על המיטה ובר התחיל להוריד חולצה , אחרכך הוא הוריד לי חולצה ופשט את מכנסיו מעליו ואני לאט לאט פשטתי מעליי את מכנסי הג'ינס ההדוקים שלי .

נשארנו כמעט עירומים מתנשקים ומתחבקים , מסתובבים מצד לצד.

הוא נישק לי את כל הגוף , ואז קמתי בבהלה ..' בר , זה בטוח מה שאנחנו עושים? '

' מה ז"א ? בטח שזה בטוח. את מהססת את לא רוצה ? אני באמת שלא רוצה להכריח אותך ! ' הוא לרגע לא היה בטוח מה אני רוצה.

' אני רוצה , אותך את כולך ..הכוונה שלי היא אם..שניינו מוגנים מפני טעות גדולה ושכיחה בקרב נוער כמונו ?' שאלתי

' וואי מאי , מזל שהזכרת לי אין עלייך. ' הוא קם מהמיטה והוציא מכיס המכנס את הקונדום , הלביש אותו וחזר אליי .

עכשיו הרגשנו טוב עם עצמנו והמשכנו במעשנו ..

אמא שלי מצאה לה זמן לבוא ודפקה על הדלת ' מאייקי ? '

צעקתי לה שהכל בסדר ושאני עם בר ושעוד מעט נצא.. והיא הלכה רגועה.

המשכנו להוריד את הבגדים הקטנים שנשארו על גופיינו ואחריי שנייה היינו עירומים. הרגשתי לרגע מוזר..

הפעם הראשונה שלי התרגשתי אבל הדחקתי . היתה לי הרגשה לא מובנת בבטן..

את הפרטים של מה ומו אני לא אתחיל להסביר.

אבל זה היה מדהים , כואב  אבל מדהים! אני חושבת שהכל היה שווה את הרגעים המתוקים האלה שלי ושלו .

המשכנו לשכב בחדר עירומים מתחת לשמיכה ומחובקים..עד שאמא גילתה שנעלנו ודפקה כמו מטורפת .

התלבשנו מהר נתנו נשיקה חטופה ואוהבת ופתחנו את הדלת עשינו כאילו הכל רגיל. ובכל זאת אחריי שעתיים מאז שאמא שאלה אם הכל בסדר בפעם האחרונה..

פתאום כאבה לי הבטן נורא רצתי לשירותים וביקשתי סליחה מ-אמי שלא אוכל לעזור לה בשניות הקרובות עם ארוחת הערב וישר בר התנדב לעזור לה ואני הלכתי לחדר המקלחת..

נשארתי שם כמה דקות עד שהיה לי את האומץ לצאת .

ובאותו רגע..חשבתי על הנורא מכל :|

אמשיך בקרוב..

ליאוריק 3>