לעולם לא חשבתי שאני לא יפחד ברגעים כאלה, ז"א, כן פחדתי..אבל משום מה זרמתי וצחקתי.

בחיים לא קרה לי שנתתי בכזאת קלות את המספר שלי ואחרי מספר דקות שמעתי קול שנשמע בוגר ממני ב5 שנים.

תמיד יש את הפעם הראשונה המוזרה הזאת, לא ?

זה נשמע כלכך דפוק אבל מצד שני זה כלכך לא. זה לא שאני לא מכירה אותו, אני כן, אבל ההפרש הגילאים בנינו יחסית גדול. לא התביישתי כלל, והרגשתי חופשייה לאללה מה שלא כלכך אופייני לי.

הוא טוען שאני נשמעת כמו פקאצה ואני אמרתי לו שהוא ערס צעצוע, בסדר יאללה..מתאים לי חבר ערס צעצוע.[;

אבל יהיה בסדר, נכון ? אני לא יפגע או משהו ? את האמת גם לא אכפת לי כלכך להיפגע אז זה לא אחד מהחששות שצריכים להיות לי. אני מאמינה שגם אם הוא בן 20 הוא יסלח לי שאני קטנה. אוקי, אני ממממש אבל ממש מפגרת. X:

חבל שזה המקום היחידי שאני יכולה לפרוק בו את זה.

עריכה יום רביעי 3/2/10-

אני לא חושבת שאני רכוש של אף אחד, ובטח לא שלו.

ואם ידיד שלי בא אליי לכיתה הוא לא ינפנף אותו. זו הייתה כזו חוצפה של הקנאי הזה.

אח"כ קמתי ועשיתי לו דווקא ונתתי לידיד שלי נשיקה וחיבקתי אותו ואמרתי לו שבוא נלך למקום לשבת - והוא בער.

אני יודעת שאני מניאקית, אבל די, עושה לחברות שלי פרצופים איפה אני בהפסקות, הולך מחפש אותי, מתקשר אליי כל שנייה,

די, אם אני בקשר עם מישהו מי אתה שתגיד לי מה לעשות ? גם עם זה שאתה אוהב אותי יש לי חיים ואתה יודע את זה שאני לא בעניין שלך ואתה יודע שהקשר שלי עם הידיד הזה הוא לא מערכת יחסים או משהו(לפחות זה מה שאני מנסה לגרום לו להאמין בכך). אובססבי.

עריכה יום שישי 5/2/10 -

לפעמים באלי שיזרקו אותי הרחק מפה,

להפסיק לעשות רע להם, כי נמאס לי לחזור על המילה הזאת כל הזמן "לא, לא, לא, לא"

ונמאס לי שהם חוזרים כל הזמן על אותם המילים.

"אני אוהב אותך, אני רוצה אותך, את משגעת אותי, אני מרגיש איתך כלכך חופשי שזה ממכר להיות איתך, אני יכול להביט ביופי הזה שלך שעות.................."

ונמאס לי לסרב כל הזמן כי זה עושה לי רע שאני עושה להם רע.

ואני לא יכולה להגיד את זה לבנות  כי הן לא מבינות אף פעם וכהרגלן הן יגידו לי "תנסי תנסי תנסי, מקסימום לא יעבוד - שלום"

פאקינג לא באלי לנסות כי לא באלי קשר עם מישהו ואם כן זה רק סטוצים כרגע כי אני ממש לא בנוייה לקשרים ארוכים או משהו.

וגם הסתומה הזאת כל הזמן דיברה איתו עליי ואמרה לו שאני פאקינג בקטע ששללללללללו ואני ללללללללללללללא.

ורק אתמול סגרתי עם מישהו את הנושא הזה שאני לא בקטע שלו..וישלי גם עוד מישהו שאני אמורה לבוא אליו היום אבל ביטלתי ואני צריכה להסביר לו שאני לא חושבת שזה יעבוד.

יופי, יצאתי ביצ'ית עכשיו בטירוף לנפנף 3 אנשים ב3 ימים. דדאאמט.

עריכה יום שבת 27/2/10 -

זה מוזר שאחרי כלכך הרבה זמן אני מסוגלת להסתכל עליו ולראות בו משהו מעבר.

אני יכולה לדמיין את עצמי איתו, אבל אני כלכך עוצרת מבעדי להתאהב, אני יודעת שהוא הרגיש אליי משהו אבל באותו זמן בכלל

לא הייתי בנויה לקשר רציני , ועכשיו...שאני כן מתחילה סוףסוף להרגיש משהו כלפי מישהו אני עוצרת ולא מסוגלת.

אני מפחדת לתת לזה צ'אנס, יותר מידי.

ובנוסף הכל הוא באמת עדין, ושהייתי אצלו הוא כלכך התאפק אבל שמר על מה שביקשתי, ואני מעריכה את זה.

זה כזה טוב להרגיש שוב את ההרגשה הזאת מבפנים.

רק חבל לי שיש כלכך הרבה חטטנים ובגלל שהיא רצתה עוד נקודת זכות אצל אותה ילדה היא כמו ילדה מפגרת אמרה לה למי אני הולכת. ולא שאמרתי לה, כן ? היא פשוט הסתכלה לי בSMSים.

אלו חברות שימכרו אותך בשקל תשעים.

עריכה יום שני 8/3/10 -

"דווקא תכננתי לעשות משהו אבל הליפגלוס שלך הרס לי"

חחחחחחחחחחחחתיככת חחחחחחחחחחחחחחחצוף. וממקום להגיד לו משהו על זה פשוט לא עניתי.

כאילו שגם הייתי נותנת לו אם הייתי בלי ליפגלוס, אבל תכלס אין מצב כזה, אני כל הזמן עם לפיגלוס או לובלו.

עריכה יום רביעי 10/3/10

אני מזהה את המספר על הצג ולא מבינה אך בכל זאת עונה.

שמעתי את הקול שלה, פותחת ב"מה קורה" הרגיל שלה..ואני לא מבינה בכלל איך היא מעזה להתקשר אחרי הריב שהיה לנו לפני כמה ימים. זה לא היה סתם ריב רק ביני לבינה, פשוט התנפלנו עליה אבל הייתה סיבה - לא יכולתי לסבול את ההתנהגות שלה.

היא התנהגה כאילו הכל כרגיל וביקשה להיות איתי ביום ניווט..אבל הקטע שאני גם עם אותן בנות שרבו יחד איתי איתה,

ככה שלא ממש ידעתי מה לענות. "בכל מקרה..למרות כל הבלאגן רק שתדעי שהמתנה שלך עדיין אצלי אז בכיף תקפצי לקחת מתי שבא לך.." ואני כזה "*טוב, תודה" ואז היא חזרה על זה שוב כאילו לנסות להוכיח שהיא לגמרי רצינית וזה..

אבל תכלס לא מגיע לי מתנה אחרי כל מה שאמרתי עליה, למרות שמה שהיא אמרה יותר נורא..בכל קרה היא המשיכה לדבר איתי על המבחן ואם התחלתי ללמוד וזה..

ותכלס על ריב כזה אני לא עוברת כלכך מהר, אבל היא נשארה לבד ועם כמה שקשה לה לבוא ולהיות זו שתתנצל, אני הברירה היחידה שלה. 

*טוב שנזכרת

עריכה יום שבת 20/3/10

לא כל פעם שתתקשר אליי להגיד לי שאתה מתחת לבית שלי אני יצא.

במיוחד לא עכשיו שכבר אחת וחצי ואני בתוך כל השיעורים במתמטיקה נראית כמו לא יודעת מה ועייפה.

והורג אותי שאתה נזכר בי פעם במאה שנה, ותכלס אני כבר לא יודעת אם אני באמת רוצה להיות איתך.

אז אמרתי לך לא, אבל כל פעם אני יגיד לך לא ? ואז תתעצבן עליי ? ואז אני יסנן אותך ?

בגלל זה אני אומרת שאני לא בנויה לקשרים, ובמיוחד לא לקשרים שאני כל כך לא בטוחה בהם.

עריכה יום שישי 26/3/10

לפעמים מאוואים מפגרים באייסי יכולות לצאת שיחות מעניינות.

מישהו שלא דיברתי איתו שנתיים שלח הודעה והתחלנו לדבר, הוא הגיע לנושא של למה בעצם הפסקנו לדבר..הוא טען שהוא 'לא זוכר'...אבל אני לא חושבת שאת הקשר שהיה לנו הוא באמת לא זוכר.

סיפרתי לו שבאותו זמן הייתי בקשר גם איתו וגם עם עוד מישהו והעדפתי אותו על פניו ואז הוא כעס עליי..

ואז הוא אמר שהוא רק זכר שהוא נפגע ממני מאוד.

והשיחה שוב התגלגלה והוא גורם לי לפתוח את העבר..ואת האמת עברתי מזמן את כל הקטע של זה, אז למה כל פעם צריך להחזיר אותי אחורה ?

"השתנת ?"

"מאיזו בחינה ? "

"מבחינת הכל את נראית שונה

כאילו מאז וממה שאני זוכר"

"אז אתה כן זוכר"

"אני זוכר את האופי שלך..אי אפשר לשכוח"

"לטובה או לרעה ?"

"לטובה

שכחת כמה אהבתי אותך ?"

-

"אני זוכרת את הSMSים מהמחנה קיץ...."

"אוי נכון..ונסעתי עם **** למחנה קיץ יואו אני זוכר את זה"

"ולא ראיתי אותך 0ם"

"ראיתי אותך

מה את גנובה ?

אני זוכר שהלכתי מהר

ואז באת אליי מאחורה ושאלת למה אני הולך כזה מהר חח......."

-

"תמיד היסתכלתי עלייך

והעדפתי לא לחשוב עלייך ולא כלום ולהדחיק אותך לפינה"

"למה ? "

"לא יודע

אולי פחדתי"

"ממה ..?

למה להדחיק..?"

"לא להיזכר בך ובמה שעשית לי יקקה"

"מה עשיתי ?"

"הרגע אמרת חח"

"אז אתה זוכר ! "

"כן"

"אז צדקתי ?"

"במה ?"

"שככה זה היה.."

"אם אני זוכר נכון אז כן

ואני זוכר נכון"

"אבל כן הרגשתי אלייך משהו !!"

"זה נקרא שהיינו ביחד ?"

"לא יודעת"

"מה חשבת?"

"אני לא זוכרת מחשבות, אני זוכרת עובדות.

עריכה יום שלישי 30/3/10

התחלנו לדבר לפני 3 ימים ? או יומיים ?

אז התחלנו לדבר בOOVOO, הוא פתח  במיוחד בשבילי בשביל המצלמה והתחלנו לדבר..והיום, אחרי הערב חג שוב דיברנו.

והוא עיצבן אותי אז ניתקתי, והוא התחיל לכעוס, והתחיל..להגיד שעדיף שלא נדבר.

"כי תיראי אותך, יודעת מה תעזבי עדיף שניתרחק ישלי חברה..

תביני לבד"

"זה לא חוכמה לזרוק לי משהו וללכת רק כי לא רציתי להתקשר כי הצבת לי תנאי שאם אני לא מתקשרת לא מדברים. נתרחק ? מהזה קשור לחברה שלך ? אם זה מה שאתה מעדיף אז בסדר, לא מכריחה אפחד כלום."

"זה לא שאני רוצה, זה לטובתי, שאני לא יידלק עליך וסתם ידפוק את *** תביני לבד"

"עוד פעם תביני לבד ? למה שתדלק עליי ?"

"אני מדבר איתך פתוח כן.. כי את מושכת וקשה לעמוד בפניך"

"מאיפה זה בא פתאום ?! הרגע כעסת עליי כי ניתקתי לך ועכשיו אתה לא רוצה לדבר איתי כי אני 'מושכת' ?"

"חשבתי על זה כבר אתמול, ואם אנחנו כברכ רבים אז חשבתי שזה זמן מתאים להגיד את זה

מבינה אותי או שעדיין לא? "

"אנחנו לא באמת רבים... נכון ?"

"ואני יודע שמצד אחד אני יצטער עלזה אבל מצד שני אני יגיד שאני צודק"

"אני באמת לא יודעת מה להגיד לך. "

"מה את רציני לא מבינה ?

אני מפחד אחושילינג שפיתאום אני יידלק עלייך

ועוד בזמן שיש לי חברה

ואני לא מאמין שאני אומר את זה"

נמאס לי, תכלס, באמת נמאס לי. לא התכוונתי לחזור לדבר איתו, באמת שלא, ואני לא חושבת שיצא מזה משהו.

כי התרחקתי מבנים, בכללי, כבר לא זכרתי למה...אז חזרתי להיות בקשרים והם פשוט נהפכו אובססיבים ו...

אני לא יודעת להסביר כמה אני מתבאסת שאני מדברת עם ידיד שמנסה להרחיק אותי מכולם ושאני אהיה כביכול "רק שלו"

או אלה שלא נותנים לי להסתובב עם אחרים ועושים לי פרצופים שאני יוצאת עם מישהו אחר.

אאאאו אלה כמו זה של עכשיו שלא יכולים לעמוד בפני או משהו בסגנון ולוקחים צעד אחורה...

או אלו שאומרים שכל פעם שהם רואים אותי הם רוצים......

בא לי לכתוב את זה בבלוג שלי, ולא פה, אבל איך אפשר לכתוב את זה במקום שרואים את זה ?

ושוב אני הולכת להתרחק מכל "הידידים" הנפלאים האלה, ושיקפצו לי. כולם.

עריכה יום רביעי 22/4/10

אני כבר לא יודעת מה לעשות, להיות איתו מבלבל אותי לגמרי.

הכל כבר מבלבל אותי, זה שאני לגמרי משתנה, הסביבה בה אני נמצאת משתנה.

אני אוהבת שינויים אבל ממש קשה לי להסתגל אליהם..עצם זה שבזמן האחרון אני איתו, חוזרת הביתה ב11 וחצי בלילה, כולי מסריחה מסיגריות, בורחת חזרה לחדר למחשב ולא אוכלת כל היום.

כיף לי, באמת שכיף לי, אבל עוד מעט יתחילו לחשוב שאני זאת שמעשנת כוסאמק והתחלתי לקלל ולהתנהג כמו בהמה.

והמומחיות שלי זה להפריד זוגות, וזה בדיוק מה שאני עושה איתו כמו ילדה מפגרת.

אבל לא יודעת, שהוא קירב אותי אליו היום והחזיק לי את היד ו....הרגשתי משהו שלא הרגשתי הרבה זמן ואסור לי, פשוט אסור לי.

ואתמול..שהוא הרים אותי ואח"כ הצמיד אותי למעקה ואמרתי לו שיוריד אותי כי אחרת אני אפול הוא לא רצה והתקרב אליי ועוד פעם אמר שהתגעגע לריח שלי ואז זזתי הצידה וביקשתי שיוריד אותי. אני לא יודעת מה לעשות.

עריכה יום שני 26/4/10

אני שונאת אותך.

אני לא יודעת מה הרגשתי ואני עדיין לא יודעת, אבל זה כאילו..מעבר לכל מה שהרגשתי אחרי תקופה כלכך ארוכה.

יש לו חברה. הוא התחיל איתי. הוא החמיא לי בלי סוף. הוא אמר שהוא לא מפסיק לחשוב עליי. הוא קרא לי איתו ליער. הוא לא הפסיק לנסות לגעת בי. הוא לא הפסיק לזרוק הערות. זולה. מזמוזים. צוחקים. נהנים. אני אומרת לו שאני מרגישה אליו משהו. הוא שמח. נפגשים שוב. הוא לא מסוגל יותר - לא טוב לו עם מה שהוא עושה לה. הוא אומר שנרתחק אבל אומר לי לבוא אליו - אני באה. הוא מתנהג אליי כמו חרא ואני הולכת בעצבים. התעלמות- יומיים כבר.

אמרתי לו -

אני לא מרגישה אלייך כבר..

ותכלס ?

לכו תדעו מה אני מרגישה.

אבל אני תמיד נופלת על המניאקים הראשיים.

בא לי רק להיות איתו ולנשק אותו ולחבק אותו, לא בא לי שיפרד מחברה שלו ולא בא לי שיבגוד בה, בא לי פשוט אותו, בלי הגדרות למנין. אבל תכלס..? עכשיו כלכך לא באלי עליו, עכשיו אני כלכך לא מבינה מה מצאתי בו.

מה אני עושה ? אני כלכך מותשת מכל התקופה האחרונה...

יום חמישי 6/5/10

"אני אוהב להתקדם לאט בקשרים"

אני רוצה להבין שניה...להתנשק נחשב אצלך תחילת ההתקדמות ? אז מה זה סוף ההתקדמות אצלך ?!

זה סתם מעצבן אותי שהייתי פזיזה מידי ועברתי מהר מידי ממנו אבל תכלס ישלי את כל הסיבות לעבור ממנו מהר - יש לו חברה

וגם לא בא לי עליו יותר, כאילו אני סתם נהנית להיות איתו...

אבל מה אפשר להגיד עליי עכשיו ? שבשבוע הייתי עם 2 בנים ? 2 קטעים ? המצב שלי קשה כי עכשיו אני אוכלת את הלב.

תתקדם לאט לבד בקשרים, זה לא זז ואני לא מבינה לאיפה הוא רוצה שזה יזרום כי תכלס לא בא לי משחקים.

אני נראה לי אקח הפסקה ולא אלך למסיבה שלו ואתרחק ויחשוב איך מתקדמים הלאה.

ידיד שלי ניסה לנשק אותי לפני כמה זמן ופתאום ישלו חברה, אז אני משתדלת לאחוז בכך ולהגיד לעצמי שיש יותר מהירים ממני.(:

יום רביעי 12/5/10

אני יודעת שאני מתקדמת יותר מידי מהר, אני יודעת שזה לא בסדר אבל...אני פשוט שוכחת הכל כשאני איתו.

בחיים לא חשבתי שאחרי תקופה כלכך ארוכה שלא הייתי מסוגלת להרגיש כלום לאפחד, יש יותר מידי רגשות עכשיו.

הוא אמר שהוא אוהב אותי.

אבל ככה בשבילי..זו לא אהבה.

הקטע הכי דפוק ? שאני מפחדת לשאול מה אנחנו בדיוק, אני שונאת שזה נשאר בגדר שאלה ואני בסה"כ משחק.

והיא, החצצופה הזאת אלוהים ישמור אי אפשר לספר לה כלום ואני לא לומדת !

"כן..היא אצלו" את מפפגרת !? את לא יודעת שאח"כ הוא עושה לי סיפור על זה שאני בקשר איתו !?

הוא לא אוהב את זה שאני נמצאת עם מישהו גדול ממני, הוא לא אוהב שאני בכלל נמצאת עם מישהו אבל תכלס מי הוא שיגיד לי מה לעשות ? ושההוא ואני הכרנו...הואאא אמר לו להתרחק ממני ושלא יחשוב בכלל להתקרב %^$^$#&#

אני עייפה מהיום הזה...אני רק רוצה לישון ושהוא יבוא לחבק אותי.

כאילו..באמצע הוא פלט שהוא אוהב אותי..אני לא יודעת אם הוא באמת התכוון לזה כי הוא לא החחחחלטי.

תכלס אני מכירה אותו כולה שבועעיים וזרמתי איתו כממו לא יודעת מה ותכלס..הוא י"א, הוא רוצה הרבה יותר ממה שאני מסוגלת לתת אבל הוא מקסים.

יום חמישי 20/5/10

שאלתי מה אנחנו, הוא לא הבין מאיפה זה בא לו, הוא ענה לי שהוא לא יודע.

המשכנו לשבת אבל אח"כ היא באה והוא הלך למסיבה ואני נשארתי איתה - עצבנית.

אח"כ הוא התקשר ואמר לי להגיד כשאני אהיה שם, כי יש מצב שהוא יבוא.

זה שהייתי איתו בקטע התקשר אליי פתאום ואמר לי לצאת החוצה כי הוא יושב מול הבית שלי עם חברים, יצאנו אליהם שתינו וישבנו איתם. הוא התיישב לידי ואחרי כמה שניות "החלפת בושם ?" הנהנתי בראשי, "אני אוהב את הקודם, תחזירי"

"לא רוצה, יש מישהו יותר חשוב ממך שאוהב דווקא את הריח הזה" הוא תקע לי פרצוף עצבני ואת כל העשן של הסיגריה כיוון בכוונה עלי "איכ מה אתה עושה ?!" קמתי משם והלכתי לשבת ליד ידיד אחר שלי ועכשיו אנחנו לא מדברים ותכלס אינלי כוח לצומי שלו ובכוונה אמרתי לו את זה כי מגיע לו החתיכת חרא הזה.

בסוף עליתי לפעמון והתקשרתי אליו, הוא בא, הלכנו לצד, הוא חיבק אותי והוא אמר שהוא צריך להגיד לי משהו ואז אמרתי לו שאני מקשיבה ואז הוא אמר"לשאלתך ממקודם...אני רוצה שנהיה ביחד".

עכשיו הכל טוב ויפה עד שאני חוזרת חזרה לאיפה שהיינו שם והיא מתחילה לכעוס עליי איך אני מסוגלת ללכת ולהפקיר אותה למרות שהיא נמצאת עם אנשים שהיא קרובה אליהם, ואח"כ גם הוא התחיל לעשות סיפור.

קיצר היום במועדון הוא לא היה כל היום ולא הבנתי לאיפה הוא נעלם אבל לא לקחתי פלא, הוא התקשר לידיד שלי ואמר לי לצאת החוצה ויצאנו החוצה ואז נתקענו בחוץ כי לא היה אפשר לחזור והלכתי איתו לצד והן עוד פעם כעסו והוציאו הכל עליי.

נמאס לי משתיהן בדוגרי, כי זה לא שאני משאירה אחת מהן לבד, הן שתיהן ביחד והוא חבר שלי ומה הקטע ? אסור לי ללכת אליו ? אסור לי להיות איתו ? וזה מעצבן כי אתמול הם הטיפו לי מוסר שהוא בי"א ויש מצב מאוד גדול שניפרד עוד שבוע כי תכלס גיל 17 זה "גיל הזהב" שבו הולכים למועדונים מזיינים מישהי וזהו..אבל תכלס אם זה היה ככה למה הוא בכלל התחיל איתי ? למה הוא איתי בכלל ? הוא היה יכול להגיד שלא מתאים לו והוא לא רוצה שנהיה ביחד או משהו והוא בקלות היה יכול לחפש מישהי אחרת.

ואם יתחילו לדבר על זה בבגין ואוי המצב יהיה ממש קשה, הוא יצא אפס ואני אצא שרמוטה.

הם אמרו לי להיפרד ממנו אבל אני מעדיפה לחכות שבוע ולראות מה קורה.. ותכלס אם הוא יפרד אז שיפרד,

בינתיים כיף לי(בערך- איתו כן) ואני רוצה להיות איתו עוד.

אז מה עושים..? נפרדים ממנו או לא ?

יום שבת 5/6/10

אנחנו כבר על סף פרידה שלושה ימים, יש סיבות אבל הן לא מובנות ואני גם לא מבינה אם כמה הקשר הזה עושה לי טוב.

בקיצור, הכל נובע מעצם זה שאני נמצאת עם בנים אחרים והוא לא אוהב את זה אבל אני לא יכולה לשים את כל הידידים שלי

אחורה רק בשבילו אבל נראה מה יהיה. העיקר הפסקתי לבכות.

ואני אגיד לך עוד משהו