אפעם לא חשבתי שזה יהיה חשוב לי ..
אפעם לא חשבתי שאי פעם זה יהיה חלק ממני..
גם אחריי שנה המחשבות רודפות אותי בעניין הזה ,ואני חייבת להודות שזה מוזר .
לפני שנה ניסיתי להכחיש ניסיתי לגרום להכל להראות טוב ועכשיו אני גם מנסה להראות שהכל טוב
אבל אני מרגישה כבר את האור בקצה המנערה אחריי השנה הכל כך קשה הזאת עם כל הגילויים שלה
עדיין נשארתי מי שאני או לפחות ניסיתי לשמר את מי שהייתי .
בשנה הזאת חוויתי את כל מה שבחיים לא רציתי שיקרה לי :
-עם דוד שלי
-עם אחי
-עם האהבות שלי
-עם החיי חברה שלי
-עם הלימודים שלי
ועם ההערכה העצמית שלי שהלכה והתדרדרה מדקה לדקה בגלל הזילזול של הסביבה בגלל ההשפעה של המשפחה ובגלל המשקל המתנדנד (שדיי נשאר אותו דבר עכשיו ).
למדתי לחיות למדתי שלא הכל כל הזמן שחור למדתי שגם לא הכל תמיד ורוד ושבאמצע יש לי עוד צבעים דבר שבחיים לא חשבתי שאני יבין .
למדתי שדברים חומריים זה לא הכול בחיים ושלא רק היפים והעשירים שולטים עלינו.
והבנתי שאני פשוט צריכה להשתחרר מהעבר שלי ולנסות להכחיש הכל כמו שתמיד עשיתי ואני יודעת שמתישהו זה יתפוצץ על האנשים הלא נכונים
אבל אני גם יודעת שמתי שזה יקרה אני יתנתק סופית מכל החרדות שלי .
אחריי פחות משנה הוא בא הוא חזר בבום מאוד מוזר הוא חזר בדרך מאוד עקיפה .
את האמת אני לא יודעת אם זה לטובה או לרעה אבל הבטחתי לעצמי משהו בקשר אליו ואני יודעת שאני יקיים אותו לא משנה גם אם יאיימו
להרוג אותי עם מזלג או במקרה שלי עם עט חפירה .
לפעמים אני ממש רוצה את זה
לפעמים אני שואפת לזה
לפעמים אני מרגישה את זה כבר בתוכי
לפעמים אני יודעת שזאת בעצם אני
ולפעמיים אני מרגישה שאני חייה גם אם באותו רגע אנשים חושבים שאני לא שפויה באותם רגעים אני מרגישה הכי טוב בעולם לא משנה כמה מוזרה אני נראת
מבפנים אני מרגישה הרגשה מדהימה מין ריחוף .
ושנה אני הולכת להצליח בכול מה שלא הצלחתי בשנה שעברה ואני יודעת שאחריי כל דבר רע בא דבר טוב ואחריי שנה כל כך קשה מגיע לי לפחות חצי שנה מאוד מוצלחת ונראלי שאני דיי הולכת לקבל אותה עכשיו (:

אז לשנה עם אהבה תמיכה והערכה עצמית גבוהה ^.^