אז הייתי שם עם בצפר,

והייתי שם עם המשפחה,

והייתי שם עם חברים.

עכשיו הייתי שם גם איתך.

3 ימים עם קצת אלכוהול, הרבה אוכל טעים, המון נרגילות וסיגריות, קומץ חברים טובים, מעט אנשים חדשים ומגניבים, והמוןהמון מישל.

את כלכך הרבה יותר יפה מקרוב.

עכשיו אני שקועה בנוסטלגיות.

שלנו.

פתאום נפל עליי כמה זכרונות משותפים יש לנו.

כמה עברנו ביחד.

לטוב ולרע.

לפעמים אני חושבת שעוד מעט אני אתעורר ושכל זה חלום.

כי בחיים לא תיארתי לעצמי אפילו שדברים כאלה ייקרו לי.

באת ונכנסת לחיי.

הפכת אותם על פיהם ושינית כמעט הכל.

אָת הרענון הזה שחלמתי עליו.

כלכך הרבה התחלות חדשות, כלכך הרבה התנסויות, כלכך הרבה פעמים ראשונות איתך.

לא יכולתי לבקש מישהו יותר מושלם לזה.

לא יכולתי לבקש מישהו יותר מושלם נקודה.

מלאך שומר שלי..

עכשיו, אני מבקשת רק אותך.

"למה כשאת כאן זה עושה לי טוב?...

מי אוהב אותך יותר ממני?...

מי מצחיק אותך כשאת עצובה?

עד מתי תהיי שלי..?

מכירה את זה שמתוך שיר שלם יש רק

 כמה משפטים שעוצרים את הנשימה שלך?

מוק.

שלא נושמת סדיר בלעדייך..."

"Becuase days come and go,

But my feelings for you are forever...

I love you my girl.

Mook."

FOREVER.

we've proven it time and time again.