temple of sins

עלו עליי. כן, גם כאן. ממש מפתיע. ותכלס זו הייתה לגמרי אשמתי, לא הייתי מוכנה לזה, לא היו לי מספיק תירוצים בשלוף.

טיפשה.

קיצר הם יודעים ממש קצת, אבל מספיק בשביל להילחץ ולהלחיץ אותי ואת כל המערכת.

אז קב"ן? וואו זה קרה מהר. עברו רק חודשיים. אני פשוט פתאטית.

מתה מפחד שזוהי תחילת הסוף. כי הם הבטיחו המון הבטחות, שזה לא יפגע בי ולא יהיו השלכות כל עוד אני אשתף פעולה ושהם רוצים אותי  ולא יוותרו עליי.

אז הם אמרו, אז מה? זו מילה במילה מה שאמרו לי בש"ש, ושבועיים אחרי השיחה הזו נבעטתי החוצה בברוטליות.

אז למה שאני אאמין עכשיו?

ואין לי כוח שכל הסאגה הזו תתחיל מחדש. המבטים לצלחת, המבטים הבוחנים האלה מלמעלה למטה לבדוק אם רזיתי, החקירות של מה אכלתי היום ואיפה הייתי ולמה לא באתי לחדר אוכל. זה סתם יעשה לי רע, זה יכניס אותי עוד יותר פנימה. אני לא צריכה את זה עכשיו. באמת שלא.

לפחות רזיתי.