זוכרים את החבר שלי??
היום ניפרדנו.
ואם אתם שואלים למה..? כי אני אוהבת מישהו אחר.. ולקח לי זמן לקלוט את זה רק אתמול.
אתמול הלכתי ליומולדת של ידיד טוב שלי וכמובן החבר שלי היה שם.
וגם זה שאני אוהבת אותו, שי.
כבר מיום חמישי ושישי הוא עצבני עליי שלא התייחסתי אליו.
אבל מה כבר אפשר לעשות עם מישהו כ"כ משעמם..
בקיצור, הייתי בחוץ עם יהודה וסער הגראנג'יסטים,
יהודה ניגן בגיטרה, אני הייתי עסוקה לפרום לו חוטים בג'ינס הקרוע
וסער צעק לי יוליה מהמרפסת.
מתן ניסה להיות איתי, לא שלא רציתי.
פשוט לא יכולתי. או שלא רציתי..
כשנגמר הימולדת התכוונו ללכת למקלט
מתן לא רצה, הוא טען שהוא לא סובל את מי שהייתי איתם, שהם שוביניסטים ועוד ועוד..
אז הוא המשיך הביתה ואמר לסער לשמור עליי
במקלט כולם היו מסטולים, היה בערך 12 ועשרים..
וישבנו בספא של 2 אני סער ויהודה ונמחצתי בטירוף כך שרוב גופי היה על סער וחיבקתי אותו.
החבר'ה שיחקו פוקר ודור עיצבן אותי כל שניה עם שאיפות של נרגילה
ואמר לחבר שלו משהו כמו:"מתן לא פה, חוגגים על חברה שלו" אז העדפתי לשחק אותו עילמת בזה.
אח"כ נהיה איזה 2 בלילה בלי לשים לב.
וסער היה אמור ללוות אותי הביתה.אז הוא העדיף שאני אצא ודקה אחרי זה הוא.
ויצאתי, והוא דקה אחריי והוא ליווה אותי חצי דרך עד שבחרנו להתיישב..
כדי להוציא מאיתנו את הריח של הנרגילה. שאמא שלי לא תחשוב שאני מעשנת. למרות שאני לא.
התחלנו לדבר, אני התבכיינתי על מתן שהוא אידיוט
ואז נהיה קר ממש.. והוא קירב ישבן אליי ומת מקור...
והתחבקנו שוב. הפעם ממש קרוב.
ואז הוא נישק אותי. ולא התנגדתי.
ואז החלטתי להפסיק אותו. והוא המשיך ללוות אותי עד כמעט הבית שלי.
ואז הוא נישק אותי שוב.. וזה היה כ"כ טוב! במשך מלא זמן..
ואז בדיוק שניפרדו דרכינו שי וחבריו עמדו שם והסתכלו עליי כאילו נפלתי מהירח!
אמרתי להם היי והובכתי וניכנסתי לבית שלי..
למחרת לא ראיתי את מתן בבצפר..
אבל ראיתי אותו לפני שעתיים. זרקתי אותו.
אתה כ"כ מדהים, אבל (תמיד יש אבל) אתה לא בשבילי.
אחח זאת הייתה פריקה טובה.
לילה טוב לכולם. אם בכלל מישהו קורא את זה בכלל.. הבלוג הזה כבר מת מזמן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
