השתחררות.
לחשוף את כל מה שאי אפשר לחשוף, מתוך תקווה שזה אולי יעשה לי טוב. |
| 12/2007
אז בתור התחלה,
אני רוצה לומר כי כל עניין הבלוגים לא חדש לי. האתגר הוא לכתוב הכי מהבטן שרק אפשר.
אני ניגשת לעניין.
נדמה לי כי אני אחת הבחורות היותר מתוסבכות על פני הפלנטה. אני עובדת על הבטחון העצמי שלי אך לצערי זה בא על חשבון שבירת לבבות של בחורים שלא התכוונו לעשות לי כל רע. כמו כל בחורה טיפוסית, אני נמשכת לכל מה שלא אמור לעשות לי טוב. זה משהו שאף אחד עדיין לא הצליח להסביר, למה לבחורות יש משיכה דווקא לסוג הבעייתי. ובכל זאת, עם כמה שאני אסתכל על האופי הנפלא של הבחורים שיצא לי להכיר, כשאין להם את מה שצריך (=כשהם לא עושים לי את זה בכלל) אני מעדיפה שלא להמשיך את הקשר. זה הגיוני במידה מסוימת, כי איך אפשר להתראות עם בחור כאשר אין את המשיכה ואת הרצון העז הזה להפגש שוב?
הנקודה היא, שכדי להגיע לבחור שיגרום לי לפנטז עליו בלילות, אני צריכה לעבור דרך יותר-מידי בחורים שכמו שאמרתי, רוצים את הטוב בשבילי ומקבלים בדיוק את ההפך.
אם יש משהו ששמתי לב אליו לאחרונה, הוא שנשיקה היא עניין מכריע. נשיקה כבר מזמן הפכה להיות עניין של מה בכך מבחינתי,
אך התוצאה שלה היא זו שחשובה. כאשר הבחור לא יודע להתנשק (=כאשר השפתיים שלו לא רכות מספיק), כל הציפיות שלי ממנו נעלמות.
נשיקה מגיעה מהר בדרך כלל, בפגישה ראשונה או שניה או מקסימום שלישית. זה נכון שצריך להכיר את הבן אדם, זה נכון שצריך לתת לו הזדמנות להראות את מה שיש לו להציע מבחינות אחרות, אבל גם אחרי שהבן אדם מתגלה כנפלא, הנשיקה עדיין נשארת גורם מכריע. היכן הבחורים עם השפתיים העסיסיות כשצריך אותם?
יצא לי לצאת עם מורה. כבר בפגישה הראשונה השפתיים שלו נגעו בשלי. הו אז ידעתי כי זהו הבחור בשבילי - עצמאי וחתיך ואחד שיודע לנשק. בפגישה שלאחר מכן כבר השתוללנו על הספה בסלון. השיער שלי ראה ימים טובים יותר.
בגלל שהכל הלך כל כך מהר, החלטתי על דעת עצמי שהבחור רצה אותי רק בשביל דבר אחד ועל כן ניתקתי איתו את הקשר. כמובן שזה היה נורא טפשי מצידי, מפני ששבוע לאחר מכן המורה ציטט לי את ברי סחרוף ("כמו שבאת לי הלכת לי") וגרם לי לומר לעצמי "אוווֹ" ולהמשיך הלאה. נורא טפשי מצידי2.
היום, היום אני מבינה כי בחורים כמוהו לא מוצאים כל יום ומתאכזבת. היכן הבחור עם הסמכות נעלם? זה לא יעזור לי עכשיו, לנסות ליצור איתו קשר. הבחור המשיך הלאה ואני ממשיכה בשלי - לפנטז על המורה בלילות. וגם בימים. בעיקר ברגעים קשים בעבודה.
הפוינט איז, ובכן, אין פוינט
פשוט נורא בא לי עליו, כרגע.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Plasticine