טוב אז אתמול עברתי חוויה מפחידה ביותר (XD):

הייתי אמורה להדפיס את העבודה שהיא בעצם הבגרות שלי במחשבים ובדיוק בדיוק בדיוק כשהדפסתי את הדף ה-4 נגמר הצבע השחור!!! איזה פאק! אז אני מודה שאני מתעצבנת בקלות רבה מדי... ובגלל העובדה הזאת הרגשתי פשוט כעס כל כך אבל כל כך חזק שאני חושבת שהייתי יכולה להרוג באותו רגע מישהו... וזה די מפחיד כי אני לא באמת חושבת שאני יכולה לפגוע במישהו עד כדי רצח... (על מי אני עובדת? XD)

בדיוק דיברתי עם אמא שלי על הרוצחים שדוקרים מישהו משהו כמו 20 או 30 פעמים אז די הבנתי אותם באותו רגע... נגיד מישהו פוגע בך בצורה נוראית ואתה ממש ממש עצבני עליו זאת אולי הסיבה כמו שאני הרגשתי באותו רגע...

למרות שאני

בהחלט בהחלט בהחלט נגד רצח!

אבל אני חושבת שמי שרוצח מישהו הוא לא הבן אדם ההכי נורמלי בעולם... אפשר לומר מההכי לא נורמלים שיש...

וזה מתקשר לנו ליום הזיכרון לשואה ולגבורה... אז כרגיל היום אמרו לנו להביא חולצה לבנה... כמו תמיד... זה כל כך מוזר כי דווקא היום התרגשתי יותר מכל יום אחר בטקס והרגשתי יותר את הכאב הזה שיש היום... אני באה ממשפחה של ניצולת שואה, סבתא רבא שלי הייתה בשואה וכל המשפחה שלה נרצחה שם וזה עצוב... ועוד אחרי שהיא הגיעה לארגנטינה היא התאבדה... אבל אף פעם לא הרגשתי מחוברת לסיפור הזה כל כך כמו היום...אני חושבת שהתבגרתי באיזשהו מובן.

זהו להיום

                                  שרללו