מנקודת המבט שלי.

מחר טיול שנתי להרי יהודה...

בפעתי חוסר תקציב (אמ התקמצנות של הבית ספר (הקומבינטור) עם שואלים אותי..!)אבל זה במסבה של "אין אחסניות בגלל השביתה שהיתה" נישן במההל בדואי 3 ימים... שיהיה למה לא

למרות שאני רגיל לישון בשק שנה וזה ובחוץ... אני חושב שהקטה בטיול השנתי זה החדרים עם החברה והמפתחות לברוח מהמורים בלילהבמזדרונות וכו ח אבל אני לא מיתלונן... אמ המון בנות בשיכוה וגם כמה גבגנים לא מיתכונים לצאת עקב השינה במקום הזה ולפי מה שהבנתי זה מקום טוב וזה רק נישמע מעפן "אוהב בדואי ח)

את לא יוצאת - ולך יש "תרוץ" טוב אני מצדיק את האי יציאה שלך עם שואלים אותי שלא תבינו לא נכון (הבריות פשוט קודמת לכול)

אז זה כן מבאס... אבל.. לא יודע אולי קצת ניצאה 4 ימים נישכך...

ציפיתי לדבר איתך היום קצת יותר... בגלל שלא נדבר ולא ניתראה עכשיו שבועה (6 ימים) אבל לא ממש יצאה וגם שכבר היתה הזדמנות וביקשתי יחס לא ממש נתת לי ולא דיברנו...

חניכים מפגרים... אני מרגיש לא טוב... דפקתי את כולם...  יצאתי דיי חרא.. יאנו הם באו אלי ספרו לי כאל אח גדול... חבר חדול ואני כמו זבל הלכתי "דיווחתי = הלשנתי" למד"ב (- מדריך בוגר)

מיצד שני... זה אחיות ואני לא אחד שעוצם עיניים ומסובב את הרואש...

לגאלי היה מבט של אני ממש שונאת אותך כשהיא ניכנסה אם אמא שלה לשיכה אצל המדב...

אח שלי ניקראה היום לחזור לחברון בעקבות הבלגן שהולך שם... יותר נכון בעזה אבל גם בחברון התחילו לשהתולל ולעשות מהומות... הוא היתבאס לחזור... אולי כי הוא מודע לכך שהוא ניכנס למילחמה שהיא בעצם בור ללא תחתית אולי כי דפקו לו את הלהיות בבית סוף כול סוף...

כשהו יצא... אמא חיבקה אותו נישקה אותו כרגיל והוא כזה "דיי דיי כן כן אני ילך בשלום ויחזו בשלום"... ואז גם אני חיבקתי אותו ונישקתי אותו חח ניראה לי שלא עשיתי את זה מהברמיצבה שלי פשוט... לא יודע.. גם אותי קצת מלחיץ כול הקטע...

אמ... בזמן שכטבתי את הפוסט הזה חיקיתי שהיא תבוא למחשב כי היא היתה על לא נימצאת אבל שלחה לי הודעה בסביבות 9

בפועל ראיתי תהודעה רק באיזה 10 אז כטבתי לה...