כבר עברה חצי שנה ויום מאז שזה קרה אבל אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול...
זה היה בשיעור הראשון ..
ציירתי מין משהו מוזר שמצאתי באינטרנט ..
כולם היו שמחים חוץ מתמר שידעה מה שעומד ליקרות...
שגית ניכנסה לכיתה עם עוד מורה שהייתה קרובה וחברה של המשפחה של יהב ..
הם בכו ..
והמורה שלנו שגית נכנסה ופשוט אמרה :"חברתכם יהב.. ניפטרה היום בבוקר בשעה 20 ל8 ..."
כולם התחילו ליבכות סתיו היתפרצה בבכי ראישונה ..
והשאר עיכלו את זה אחרי כמה שניות והבינו שזה קרה..
כולם בכו בשלב מסוים הדמעות שלי זלגו אחת אחת על הדף עם הציור.. העופרת של העיפרון נירטבה ..
זה הייה מוזר כי לפני חודש היא הייתה עם הכיתה במדורה של ל"ג בעומר..
והיא הייתה מלאת שימחה ..
אלוהים לקח אותה אליו ..
היא הייתה מלאת שימחה ...
עד שהסרטן הגיעה ..
היא סבלה יותר מידי כדי להמשיך ..
והיום אחרי חצי שנה ויום פתחתי את קופסת הציורים שלי ומצאתי את הציור והדמעות עליו ...
ציירתי אותה בתור מלאך שעולה לשמיים ..
טל ראה אותה במראה וסתיו בשמיים אבל אני לא ראיתי אותה ..
אני רואה אותה אצלי בלב ויותר מזה לא צריך...
יהב הלכת ובשנייה הראשונה התחלתי לרצות שתחזרי
