לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נגד האהבה


בלוג סיפורים, שאני כותבת. בינתיים אני כותבת רק סיפור אחד. אה, ולכל דמות תהיה תמונה (כאילו איך הדמות נראית).

כינוי:  !דינדה הכותבת!

בת: 37





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2007

סוף סיפור


אני לא מאמינה שאני צריכה לשחזר הכל! ישראבלוג מחקו לי את הפוסט הזה, והוא היה ארוך וחשוב!
*קללה*
תקציר:
יובל בן 18 והוא אח של אלכס פוגש את נטלי ויש ביניהם קשר רומנטי ואף פה ושם היא שוכבת איתו, אלכס ונטלי חוזרים להיות חברים, לידיה וניקה לא נפגשות ולא מדברות כבר הרבה זמן, וזה כעיקרון סוף של חלק אחד מהסיפור.
כמובן שיהיה עוד, בעצם אמורים להיות הרבה פרקים, אבל החלטתי לחלק הכל לחלקים, אז עד כאן חברים, 4 פרקים שכולם יכולים לחזור ולקרוא ואני אתן גם ספוילרים לחלק השני, וגם חומר למחשבה להמשך:
 
ספוילרים
" אני לא מאמינה ששוב נפלתי בפח הזה, ושוב סלחתי לה"- ציטוט.
*אלינה לא אדישה, וכשהיא רוצה מישהו היא משיגה אותו- רמז למשהו שיפתח את העלילה.
"מה גידלנו!" - היו קצת הורים בחלק הראשון, עכשיו יהיו הרבה.
 
חומר למחשבה:
יובל ונטלי מכירים ויש ביניהם קשר רומנטי, מה פתאום שזה ייפסק כי אלכס  הוא היחיד שנטלי אוהבת באמת, ובגלל שהיא חברתו? (ראה מקרה א'- רון.).
לידיה וניקה לא נפגשות/מדברות, והן הלסביות היחידות, ובינינו? לא הרבה דמויות מופיעות, אז לאן נגיע, שלא תהיה אהבה? מ'פתאום, נראה כבר. (אלינה לא לסבית).
 
       מקווה שנהנתם, אתם מוזמנים לשלוח לי הצעות ורעיונות
לאייסיקיו: 372035083
 
נכתב על ידי !דינדה הכותבת! , 9/12/2007 23:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 4-סקס,אלכוהול ובגידות.


בפרק שעבר

 

"לידיה, למה את עושה את זה?" שאלה ניקה, הן עצרו והתיישבו על הספסל.
לידיה השתתקה, היא ידעה שניקה מתכוונת לזה, ושהיא יודעת.
"ניקה...  אני לא מבינה על מה את מדברת"
"לידיה, אם את אוהבת את נטלי, למה את משקרת לי?"
"מי אמר שאני אוהבת את נטלי?"
"אני יודעת"
"את לא!"
"לידיה, לפחות אל תשקרי לי עכשיו"
"את ראית את השיחה?"
"כן"
"אני יכולה להסביר"
"תסבירי"
"אני לא אוהבת אותה"
"את כן"
"את חושבת שאני זונה?"
"לא"
"את כן"
"אני לא"
"אז למה ככה?"
"למה ככה?! אני צריכה לשאול אותך את זה!" צעקה ניקה.
"אני לא זונה"
"לא?"
"לא"
"אז תפסיקי לשקר לי!"
"אני אוהבת אותך!"
"גם אני!"
דממה.

ישבנו אני ואלכס בבית קפה, שתינו שוקו חם, בחוץ ירד ממש מבול.
היינו  כמעט לבד שם, עם עוד כמה אנשים אחדים שישבו ופיטפטו.
"אלכס" אמרתי, נשענת על הכיסא.
"מה?"
"אני...אני  מאוד מצטערת אלכס, באמת..." אמרתי והרגשתי שהגרון שלי נהיה חנוק.
"כבר סלחתי לך" הוא אמר באדישות.
"הוא...פשוט היינו ידידים...אני....אני לא יודעת" אמרתי ועייני התמלאו דמעות.
הוא הביט בי בשתיקה.
הוא גמר את השוקו וקם.
"ניפגש מחר" מלמל ונשק לי על הלחי.
שילמתי למלצר ויצאתי מבית הקפה.
לא הייתה לי מטריה, ולא היה לי אכפת.
בכיתי, הכל התערבב לי, לא הבנתי איך הכל קרה.
חשבתי שזה נגמר, אבל לא, אני יודעת שאלכס אוהב אותי, אבל זה קשה, קשה לסלוח על דבר כזה.
 
 
השעה הייתה 9:00, הייתה הפסקה, יצאנו עם ניקה לחצר, ואז ניקה הלכה לשירותים וחיכיתי לה בחצר האחורית.
אבל אז,אז קיבלתי את השוק של חיי.
ראיתי את אלכס מתנשק עם אלינה (מהשכבה שלנו, אנחנו לא סובלות אחת את השנייה וכולם יודעים את זה).
רצתי בחזרה לבניין,נתקעתי בניקה.
"היי! אמרנו שתחכי לי בחצר!" אמרה ניקה.
"אלכס...בואיי....תראי..."
היא רצה לשם.
הלכתי אחריה.
"בן זונה!" צעקה ניקה, הבטתי על הכל בשקט, נגמרו לי כבר הדמעות לבכות.
"הייתה לך הזדמנות" שמעתי את קולה הקשה והקר של אלינה.
הסתובבתי.
החטפתי לה סטירה.
"מה את רוצה ממני?! מה?! תקלטי שהוא התנשק איתך רק כי קשה לו איתיייי!!!!!!" צרחתי עליה.
היא החזירה לי סטירה, ואז התחלנו ללכת מכות, היינו על הרצפה, מתגלגלות, מושכות אחת לשנייה בשערות, בעיטות, ואז אלכס...הוא ברח. הכל נעצר.
אלינה רצה אחריו ונשארתי עם ניקה.
"נטלי!" אמרה ניקה וחיבקה אותי.
"אני אוהבת אותו...אני אוהבת אותו! למה אני אשמה?! למה?! לא רציתי להתנשק עם רון, וחוץ מזה היה נראה לי שהכל הסתדר אבל אתמול, אתמול... העלתי שוב את הנושא ו... למה?! הרי הוא יודע שרון אנס אותי, הוא....אני..." רצתי לעבר השער וברחתי מביה"ס.
הלכתי למכולת, קניתי אלכוהול בכל הכסף שנשאר לי, וישבתי בפארק, בכיתי, שתיתי, כל האיפור שלי נמרח.
רציתי למות.
היה לי חבר בפעם הראשונה.
התאהבתי בפעם הראשונה.
התנשקתי בפעם הראשונה.
הסקס הראשון שלי, אנס אותי מישהו שנישק אותי וחשבתי שהוא מאוהב בי.
רבתי עם חבר שלי.
השלמתי איתו.
שוב רבתי איתו.
בגד בי החבר שלי.
 
הלכתי לזרוק את הבקבוק, ואז שמעתי צפירה, הרגשתי איך אני מתגלגלת במורד הכביש, והדבר האחרון שראיתי היה מכונית לבנה ואנשים מסביבי...
 

תודה רבה למגיבים ולקוראים (:
פרק הבא יהיה שווה ביותר (:
 
 
 
נכתב על ידי !דינדה הכותבת! , 8/12/2007 14:13  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 3-"זה יעבור בשתיקה, אחרת אהרוג אותך"


בפרק שעבר
 
[בבית של נטלי, נטלי מכינה משהו לאכול ולשתות וניקה במחשב]
ניקה נכנסה לאייסיקיו.
היא התרשמה מהתמונות של האייסיקיו החדש של נטלי, ואז ראתה שיש היסטורית שיחות טריות.
היא רצתה לראות את השיחה שלה ושל נטלי ונתקלה בשיחה של נטלי ושל לידיה..
היא לא האמינה למה שראתה...
נטלי דפקה בדלת החדר וצעקה שתפתח כי הידים שלה מלאות באוכל...
 
 

 
ניקה נשארה המומה. "הלווווווווו ניקה נו כברררר!!" צעקתי.
ניקה כיבתה את המחשב ופתחה.
"אממ...יש איזושהיא בעיה?" שאלתי את ניקה, היא השפילה את מבטה.
"את...את...אני לא מאמינה..." גימגמה.
"מה?" שאלתי והנחתי את המגש על המיטה.
"לא משנה" אמרה ניקה וניגבה את הדמעות.
משכתי בכתפי והתחלנו לאכול ולדבר, ולדבר, ולדבר...
"למה את לא מספרת להורים מה קרה עם רון? או למשטרה?" שאלה לפתע ניקה.
"אני...אפילו לא יודעת..." אמרתי ונאנחתי, לא יצא לי ממש לחשוב על זה.
"זה לא יכול לעבור ככה,בשתיקה! " אמרה ניקה בקול רם.
"אני צריכה לחשוב על זה"
"שוב? זמן?"
שתקתי. אני באמת צריכה זמן.
"ניקה..." לחשתי והרגשתי את החולשה, הדמעות זלגו מעייני כמו גשם מבול, לא רציתי להיזכר בזה, איך הוא הפשיט אותי, איך הוא הוריד את מכנסיו, את הרגע הזה, כשהוא עשה את זה, כשהוא אנס אותי, ואת החולשה, את הצעקות המטורפות שלי, את האדישות שלו, איך האמנתי בו...
היא חיבקה אותי וליטפה את ראשי.
"תבכי, תבכי, תוציאי הכל..."היא לחשה לי.
אבל אז לא ידעתי, שבתוך ניקה, שוכנת שנאה לא גדולה עליי, על לידיה, ועל שבכל זאת רון הוא בן דוד שלה...
אבל ניקה היא החברה הכי טובה שלי, ואת השנאה הזו, שמרה בתוך עצמה...
 
 
אני ואלכס חזרנו להיות חברים, ההורים חזרו ולא סיפרתי להם כלום, החלטתי שלא.
סיפרתי לאלכס, ואני כ"כ מאושרת שיש לי אותם, את החברים שלי.
 
 
~~~~(ניקה ולידיה מטיילות~~~~~)
"לידיה, למה את עושה את זה?" שאלה ניקה, הן עצרו והתיישבו על הספסל.
לידיה השתתקה, היא ידעה שניקה מתכוונת לזה, ושהיא יודעת.
"ניקה...  אני לא מבינה על מה את מדברת"
"לידיה, אם את אוהבת את נטלי, למה את משקרת לי?"
"מי אמר שאני אוהבת את נטלי?"
"אני יודעת"
"את לא!"
"לידיה, לפחות אל תשקרי לי עכשיו"
"את ראית את השיחה?"
"כן"
"אני יכולה להסביר"
"תסבירי"
"אני לא אוהבת אותה"
"את כן"
"את חושבת שאני זונה?"
"לא"
"את כן"
"אני לא"
"אז למה ככה?"
"למה ככה?! אני צריכה לשאול אותך את זה!" צעקה ניקה.
"אני לא זונה"
"לא?"
"לא"
"אז תפסיקי לשקר לי!"
"אני אוהבת אותך!"
"גם אני!"
דממה.
 
 

זהו.
תגיבו? (:
 
 
 
נכתב על ידי !דינדה הכותבת! , 7/12/2007 21:31  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

762
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל!דינדה הכותבת! אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על !דינדה הכותבת! ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)