=חייה של אנורקסית מתחילה=

היא שוב עושה את זה, היא ממשיכה לפגוע בי, כשהיא יודעת שאני שונאת את זה,

ואז מבקשת סליחה ומשחקת אותה דואגת לי ....

נמאס לי מזה, לפעמים אני תוהה למה באתי לעולם כשיש לי אמא כזאת, אני רוצה אמא רגילה,

שלא תשתולל כשאני יקבל מכתב רע, שתגיד לי לסדר את החדר, שתתן לי לצאת עד מאוחר בערב,

והכי חשוב, שתסמוך עליי כשאני עושה משהו על דעת עצמי !
היא קבעה לי טור לדיאטנית והיא רוצה לבטל לי את הטור לפסיכיאטר, ולרדת לפסיכולוג .

אני לא רוצה, פשוט לא רוצה, אני מתה לבכות, אבל אני בביתצפר. :'[

הדמעות עומדות לי בעיניים ועוד שנייה יוצאות, ול' עומד דיי קרוב אליי, אני לא יכולה יותר

נמאס, ותאמינו לי שאתם לא מבינים את המצב !

וזה לא הכל, היא סיפרה את זה לעוד 2 אימהות של חברות שלי, אחת מהם כבר ידעה, השנייה

לא אבל עכשיו היא כן, היא לא אמרה לי על זה כלום.

אוף אני שונאת את האמא הזאת, היא רק הורסת לי את החיים יותר ממה שהם הרוסים ..

אבל תכננתי הכל, אני הולכת לדיאטנית הזאאת, אני ינסה איזה שבוע- שבוע וחצי, ואז אני ימשיך

להרעיב את עצמי בלי שהיא תשים לב !

כשאומרים שתקופות גרועות עוברות, מעניין אותי תוך כמה זמן, אם לכם הייתה תקופה כזאת,

והיא עברה, תאכלו לומר לי תוך כמה זמן ?!