כן כן כן! זה לא שקר, ניסו לחטוף אותי!
זהו הסיפור המלא:
הכל התחיל ביום שישי, כרגיל. התעוררתי ולבשתי את תחפושת הבנאדם שלי שאמא שלי תפרה לי. היא אומרת שאם אני לא ילבש את תחפושת הבן-אדם שלי אז יגלו את הסוד שלי... ואז יקחו אותי למעבדות או משהו.. ויעשו בי ניסויים. אני שונאת את הכוכב הזה. נו טוב.. לא נורא בקרוב נשמיד אותו ואת כל בני האדם.
יצאתי לבית הספר לעוד יום של שיעמום טוטאלי. בבצפר היה רגיל, אבל רגיל באופן חשוד :O דיי ניחשתי שהרגיל הזה רגיל מידיי ושזהו חפץ-רגיל-חשוד. קיוויתי שזאת פצצת אטום או משהו. המשכתי כהרגלי עד לשעתיים האחרונות. המורה לימדה כרגיל עד שמישהו הציע את רעיון ה'בואו נאכל שבוע הבא קרפים' או מה שזה לא יהיה. לפתע באופן מוזר המורה התחילה לדבר בצרפתית, הבנתי שיש פה משהו חשוד, שמשהו מוזר מתרחש כאן. לפתע קלטתי שכל הלוח מלא במילים בצרפתית וכמה תלמידים גם מנסים לדבר בצרפתית עם המורה.
לאחר זמן רב של תהיות לגבי מה שקורה מסביבי, התלמידים ביקשו לעשות קרפים שבוע הבא, החלטתי להשתמש בכוחות שלי על המורה, וגרמתי לה להסכים. המורה החלה לדבר על ה'בואו נאכל שבוע הבא קרפים' וזה התגלגל ל'בואו נאכל שבוע הבא קרפים לבד בלי להזמין את התלמידים שלומדים גלגולי אנרגיה כי אנחנו פרסים קמצנים ואגואיסטיים'.
המורה המשיכה להשחיל כמה מילים בצרפתית ידעתי שמשהו כאן לא בסדר, הרגשתי שעוקבים אחרי.
לאחר שהוחלט מי מביא מה ל 'בואו נאכל שבוע הבא קרפים לבד כי אנחנו שמנים' אני וקריסטינה הלכנו. ידעתי שמישהו עוקב אחרי.
הגעתי הביתה. ואני ואימא יצאנו. בדרכנו לתחנת האוטובוס שמנו לב שהאוטובוס התחיל לנסוע משם. פספסנו. ידעתי שזה היה מתוכנן מראש.
תפסנו מונית והנהג נראה חשוד ביותר. עכשיו הייתי בטוחה בזה, הוא חלק מהכנופיה שעוקבת אחרי, הם רוצים אותי. אבל למה?
הנהג אמר לאימי שהוא יקח שניה מישהו. מישהו? שאלתי את עצמי. זה מוזר. הוא נעצר ונכנסה אישה מוזרה למונית. ידעתי שהיא המנהיגה שלהם. היא זאת שרוצה אותי. היא כנראה גילתה את הסוד שלי ורוצה להשתמש בכוח העצום שלי. לרעה.
הגענו ויצאנו מהמונית. נכנסנו לספריה והלכתי לחפש ספרים עם מידע על הכנופיה הזאת. לפתע ראיתי 4 ספרים בשם 'מלך השאול' הבנתי שזה מה שאני מחפשת. לקחתי את הספר השביעי והשמיני. לפתע ראיתי שאימי לא נמצאת במקום שבוא בדרך כלל היא מחכה לי. הייתי בטוחה שהכנופיה חטפה אותה. אך אז ראיתי אותה מדפדפת בספרים. הבנתי שהיא יודעת עליהם. לפתע משהו גרם לי ללכת לכיוון שני הספרים הנותרים של 'מלך השאול' ולקחת אותם במקום.
הבנתי שהסיפריה בצד שלי.
כשיצאנו פתחתי את אחד הספרים וגיליתי להפתעתי זאלה סתם קומיקסים של אנימה. "איך קומיקסים של אנימה יכולים לעזור לי?" לפתע עלתה במוחי המחשבה שהספריה עברה לצד האפל. המשכתי לדפדף בספר ולפתע גיליתי ציורים של קרבות ומהלכים שונים. הבנתי שזה מה שיעזור לי להתמודד עם הכנופיה.
נכנסנו לקניון ועלינו למעלה. ביקשתי מהמוכרת בפיצה-לי שתביא לי בצק עם גבינה מגורדת ונוזל קפוא, אבל בגלל חוסר ההשכלה של המוכרת היא לא הבינה אז השתמשתי במילים פשוטות יותר ... פיצה וברד.
יצאנו מהקניון בעודי אוכלת פיצה ושותה ברד. התיישבתי על ספסל בעוד אימי הלכה להביא כלי נשק. נשארתי לבד אך הרגשתי שיש שם עוד מישהו, חוץ מכל האנשים שהיו שם. כולם נראו כל כך חשודים.
לפתע 10 לוחמים מכת האפלה נעמדו על החומה שמאחורי. לפתע הם קפצו אחד אחד ונעמדו מעלי. הקפיצה הייתה ארוכה ומרשימה. אך לא מספיק מרשימה.
הלוחמים דיברו ביניהם בהנעת ראש של הסכמה ואז הביטו בי. הם התקרבו יותר ויותר . קמתי מהספסל. הם היו מסביבי. לא היה לי לאן ללכת. לפתע אחד מהם קפץ ונעמד מולי. נזכרתי במהלכים שראיתי בקומיקס 'מלך השאול' התחלתי לעשות צורות שונות בידיים. הם ידעו מה הצורות האלה עושות. הם ידעו שאם ישארו שם רגע נוסף, הלך עליהם.
הם ברחו מהמקום, ולפתע אימא שלי חזרה... to late mom...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
