עוד בלוג סיפורים

" עם נעשה איקס בריבוע ועוד בי בריבוע נקבל .." בידיוק נכסתי וקטעתי את המורה
" או שלום לך גל את יודעת מה השעה עכשיו ? " ענתה בהחמרת פנים
" מצטערת  לא קמתי " אמרתי  במין חיפוף
" לא קמת מה את אומרת פרינססה שלי אני בטוחה שההורים שלך לא יואהבו לשמוע את מה שאמרת לי כרגע  שבי במקום בלי לעשות רעש  " אמרה בכעס
וחזרה ללמד
זונה אמרתי לעצמי אוח לא סובלת אותה
" אז לפני שגל שלנו קטעה את השיעור דיברנו על משפט פיתגורס  " והתחילה לכתוב תרגילים בלוח
לאחר כמה זמן דני כהרגלה נכנסה לשיעור באיחור של 40 דקות עם לא יותר
" מצטערת על האיחור " אמרה בזלזול  ובאה לשבת ליידי 
" את מצטערת על האיחור ואני מצטערת בישבלך  שצטרכי להישאר שעה היום חוצפנית " אמרה וכתבה לה משהו ביומן
"  אני לא נשארת שעה "
" הא לא? " שאלה בהתפלאות " גם מאחרת וגם את עכשיו מחליטה לי עם להישאר או לא נראה לי חמדתי שאת לא מבינה מי מנהל את הדברים " אפשר היה לראות שהיא כבר התעצבנה
" טווב מה שתגידי " אמרה  וחזרה להתעסק בדברים שלה נשמעו קצת גיחוחים מצד הכיתה
" חוצפנית " סיננה לעצמה וחזרה לרשום על הלוח
" סעמק אין לי כוח אליה גם כן " אמרה לי בלחש
" מבינה אותך  בחיים שלי לא שנאתי מורה כמו שאני שונאת אותה "
" כן הא " אמרה ושנינו גיחכנוו
" מה עם דניאל היה משהו  ?" פלטתי
" כןן אוי שחכתי לספר לך הייתי אצלו אתמול "
" ווו ..היה משהו ? " שאלתי בסקרנות
" מה נראה לך " אמרה וחייכה חיוך זדוני
" שהיה ? " ברור שהיה אמרתי לעצמי
" בטח שהיה מאמי זה שאלה רטורית  שאני יהיה עם דניאל ולא ייקרה כלום ? " אמרה וצחקה
צחקתי איתה גם  למרות שבתוכי לא צחקתי בכלל .
" מה  יזבלה מה היה  ? " שאלתי במין התלהבות
"התנשקנו וכל זה את יודעת "
"ומה יש בינכם עכשיו  משהו ? " שאלתי
" אני מבקשת שקט " צעקה המורה והמשיכה בדבריה
" לא .. עוד לא " אמרה וההעבירה נושא
כעבור חמש דקות נשמע צילצול כולם יצאו בריצה
" פשיי בשביל מי התיפייפת ככה  ? " אמרה בלעג
" בשביל אף אחד  "
" חידשנו את המתלתחה הא ? "
"  ראית מה זה  " עניתי
" בשעה טובה  מאמי עכשיו פחות  פאדיחה להסתובב איתך " אמרה וגיחכה
"  יא יזבל " אמרתי  בהתפלאות ודחפתי אותה קלות
" צוחקים ימכוערת "
 ראיתי את נועה ושירז  יוצאות מהכיתה
אני ודני הלכנו לקראתן ואמרנו שלום
קים ומור הצטפו אלינו גם ,  לא סבלתי את קים
סתם ילדה  סנובית נדחפת שתופסת מעצמה יותר מידי  שונאת אותה אמרתי לעצמי

-

" בוא נילך לקפטריה " אמר רון לאמיר אחרי שראה שדני לא במבואה
" בוא אבל חכה לקובי " אמר וחיפש אותו בעייניו
" הא הינה הוא " אמר רון וצעק " קווווובי " קובי הסתובב ובא לקראתם
שלושתם הלכו לקפיטריה

-
אני דני מור נועה שירז וקים "אהובתי " הלכנו לעבר הקפטיריה
"פשיי מפוצץ היום " הצהירה נועה תוך כדי התבוננות בילדים הנמצאים שם
 היה את כל הי"ב [הערסים]  ועוד כמה מי"א שישבו תמיד בחומה שמעל הקפיטריה
היה את היודניקים [ כל החברים של רון ] שישבו ליד הי"ב  בספסל שליידם
כמה בנות מי' ומי"א בספסל שמולם  בספסל  שאחריהם היו סתם כמה בנות מי' שהן לא ממש חברות שלנו
ועוד כממה מפוזרים באיזור שם .. כמו תמיד כמעט
אבל היום היה מפוצץ במיוחד שמתי לב שהיו כמה מאלה שלא למדו בבצפר
פתאום נועה קלטה את שחר במבטה בזמן האחרון היא והוא ניהיו ידידים ממש טובים לדעתי הם ממש מתאימים
" הא זה שחר " הפצירה נועה  שחר קלט אותה גם " נועווווש יפה שלי "  ירד מהחומה ובא לקראתנו
 "שחר מאמי מה נשמע ? " שאלה דני  " בסדר את יודעת " ענה שחר ואמר שלום לכולם
באנו והתיישבנו לידם בשולחן רון לא הפסיק להתסכל על דני התחיל לשלוח לה מבטים וחיוכים אבל היא
כיאלו לא היה כלום . הוא נעלב קצת הוא לא הבין למה היא לא מדברת איתו ולא כלום
לעומתו היא רק ניסתה להתחמק ממבטו הא רק חיפשה נחמה לדעת שיש מישהו  היא לא ציפתה שיהיה משהו מעבר לזה
חבל שהוא לא הבין את זה
כולם דיברו עם כולם ואז רון בא לקראתנו דיבר קצת עם הי"ב עם שחר וניסה לעשות פוזות על דני , אבל היא ?
בקושי מצמצה לעברו
" רון בוא איתי לעשן " אמר שחר 
" מ..ה לא  עזוב אין לי כוח " אמר תוך כדי התבונוות בדני הוא לא רצה ללכת הוא אהב כל כך להרשים אותה
" נו מה יש לך אתה שקוע הא ?" אמר  לו בשקט ובסוף הלך עם תומר  וקובי
אחר כך בן קרא לדני לפי מה שידוע היה בינהם קטע הוא ממש רצה אותה והיא אותו  אף פעם לא היה ברור עם  מה שיש בניהם נגמר או לא
אבל היה אפשר להרגיש את המשחקים שיש בניהם ואת המתח
והם הלכו להם מול העיינים של רון , היא נתנה לו מבט קצר והלכה
 הוא לא ידע איך לאכול את זה הוא כל כך התבאס
מה יש לה שהיא לא אומרת כלום לא מתייחסת אחרי מה שהיה אתמול אמר לעצמו ועוד הולכת עם החרא הזה מול העיינים שלי בן זונה אמר לעצמו
 הוא היה בטוח שהיא תבוא ותדבר איתו לפחות  שתשלח מבטים משהו .
אבל הוא לא נכנע הוא החליט שברגע שדני תחזור הוא יילך לדבר איתה
הוא ניסה לשכנע אותו שאולי היא מתביישת מה שהיה אבסורדי לחשוב כי דני וביישנות זה כמו לבן ושחור

-
" אז מה את אומרת " שאלה שיר
" לא יודעת  זה בכל זאת הרבה כסף ולא בטוח שיש לי להביא לה "  ענתה לה אמא
" נו אמא מה יש תני לה קצת חופש את בעצמך קבעת איתי ואיתה שהיא תבוא לפה בשבעות או בחופש " הפצירה
" אבל אמרת שבשבעות את נוסעת לתיאלנד לא  ? "
" כן אבל רק חמישה ימים "  "שתבוא באמצע החופש מה יש "
" לא יודעת שיר אני יחשוב על זה  חוץ מי זה שאני לא חושבת שהכי מגיע לה "
" אמא  תעשי טובה ועם הבעיה היא כסף אני יחזיר לך  בא לי שתיהיה איתי כמה ימים להעביר איתה זמן איכות "
" טוב אני יידבר איתך יש עוד זמן "
" טוב " ענתה ולאחר כמה שניות " תחשבי יהיה לך קצת שקט ממנה וגם יהיה לך זמן לבלות עם אבא לבד "
" אמרתי שאני יידבר איתך כבר על זה "
" אז מה מתי את תבואי לפה הא ? " המשיכה אמא
" אני בעזרת השם אני יבוא שישי שבת הבא "
"  אחלה אז מה שלומך ושלום קובי  ? " שאלה אמא
" בסדר את יודעת היחסים בינינו עדיין לא במיטבם " אמרה במין עצב
" אז למה  שלא תלכי ותדברי איתו ? "
"  נראה נראה מה יהיה "
"יהיה טוב "
" כן .. טוב אמא אני הולכת לחברה שלי אני יידבר איתך "
" טוב ביי חמודה שלי " וניתקה
שיר לקחה את התיק שלה ובאה לפתוח את הדלת 
" את יוצאת ? " שאל קובי
" כן "
"לאן ? "
" לאורלי " אמרה והתכוננה לצאת
" חכי " עצר אותה קובי הוא התקרב אליה
" אני לא רוצה שניהיה ככה .  את יודעת כמה את חשובה לי וכמה שאני מטורף עלייך " אמר בעוד קולו משתוקק לנשיקות שלה לריחה המשכר לאהבתה  ,
 הוא התקרב אליה עוד יותר
" הא באמת  ? " אמרה במין קול סקסי
" נשבע לך " ומיד  זיכה אותה בנישקה לוהטת
הוא הרים אותה תוך כדי שנישק אותה הוא השכיב אותה על הספה הוא כל כך השתוקק לגופה הרבה זמן שהם היו בקושי מדברים
" גם אני לא רוצה שנמשיך ככה "  וחזרה לנשק אותו
הוא התחיל להעביר את ידו על רגליה ועל כל גופה
 הוא  פתח כפתור  אחר כפתור מחולצתה המכופתרת
 הוא היה מאוד רומנטי ולוהט הוא ידע איך לגעת באישה הוא ידע איך להתנהג . האהבה והתשוקה שהייתה בינהם הייתה מיוחדת ורבה 

-

"התגעגעת אלי  ? " שאל בן את דני
" האמת שקצת מה איתך ? " אמרה  בסקסיות
" לעומתך מאוד "  הוא הביט בה כמתשוקק  לפיה ונשך את שפתיו
"וואלה ? "  אמרה בגאווה
" וואלה וואלה " אמר וקירב את פיו  לשלה
"  אאפ " שמה את ידה על פיו  "לכל דבר יש מקום"  אמרה במין הבעה כיאלו שהיא מצטערת בישבלו
"על מי אני שם ? "
" אתה לא אני כן לא צריכה שהמורות יתחילו להתקשר לההורים שלי כבר עשו לי את זה "  אמרה
" אז אפשר ללכת למקם אחר  לא חסר "
" אפשר , " חייכה והלכה משם שהיא השאירה אותו מאחור בעוד הוא משתוקק לנשיקה
ואחרי כמה שניות חזר אחריה גם
כשראה רון את דני מתקרב שקל עם ללכת ולדבר איתה או לא  לאחר כמה דקות החליט שכן
אך בהיסוסים " דני ? " הוא ניגש ליידה " מה ? " יש מצב את באה רגע פה לצד ? "   " ללא  עוד מעט נגמרת ההפסקה וזה "
לא היה לה כוח אליו
" נו שניה כפרע עלייך "
דני באה ומשכה אותו לצד  " תקשיב  על תיקח את מה שהיה אתמול רציני זה שהתשקנו לא אומר שאני חייבת לך משהו
תחשוב כיאלו שלא היה כלום טוב ? יופי " אמרה וחזרה לכיתה
באותו רגע הוא הרגיש שכל העולם נפל עליו הוא לא ידע מה לחשוב הוא הרגיש את המחנק בגרוונו  .
ובאותו רגע כל האהבה שלו כלפיה הפכה לשנאה .

-
" תגידי מה את סתומה מה את אומרת לו את זה ככה את יודעת יש דרך  להגיד "  כעסתי עלייה הוא הידיד הכי טוב שלי ולא רציתי לחשוב איך הוא מרגיש עכשיו
מסכן נפל ברשת של דני .
"מה אני יעשה לא באתי בכוונה לפגוע בו הוא הביא את זה על עצמו הוא כל הזמן נדבק עלי וחאלס מה הוא מצפה שניהיה חברים ? " אמרה בכעס
"  מאמי יש דרך להגיד דברים "
" טוב מה ניהיית הסנגורית שלו ודי לא בא לי לדבר על זה   " אמרה עד לפני שהוצאתי הגה מפי 
המורה נכנסה

-
" אני לא יודעת מה לעשות , ראייתי אותו היום הרגשתי שהלב שלי מתפוצף הוא בקושי הסתכלי עלי נועה בקושי מבט
וקולטת הוא אפילו לא בא ביקש סליחה כל כך מוזר לי לא להגיד לו שלום "
" את צודקת אני מבינה אותך אבל תאמיני לי עוד מעט הלב שלך יבין מי זה החרא הזה וזה יעבור "
" לא בזמן הקרוב לפחות .. "
" תביני אני לא יכולה ללמוד כלום אני כל הזמן עסוקה במחשבות עליו "
" מבינה אותך את צריכה למצוא תעסוקה  , ותיראי מה ניהיה ממך ממתי את מבריזה ? "
"  לא יודעת אני רוצה לראות אותו  "
" יהיה טוב אני מאמינה בך "
"   קופה " ענתה וציחחקה   היא ניסתה לחפש את דין במבטה אך הוא לא היה שם  הוא תמיד מבריז נדיר למצוא אותו לומד
" בואי לקפיטריה "  אמרה נועה לשירז  " בואי "  היא ציפתה לראות את דין שם
והוא היה שם הוא ישב עם שחר ועומרי חבר שלו מי"א
דין קלט אותה הוא התסכל עליה לכמה רגעים והיא עליו וישר סובב את הראש
" בואנה יחמור עוד  לא דיברת איתה ? "
" לא ואני לא מתכוון "
" מה יש לך לך דבר איתה לפחות תיהיה גבר ותגיד לה סליחה "
" נו עזוב לא נעים " הוא הסתכל עליה שוב מבלי שהיא שמה לב
" טוב אני הולך "
" על תעשה לי טובה אני אומר את זה בישבלך "
"  על תזבל תשכל " הוא קם והלך לקראתה

"תיראי מי בא לפה " אמרה נועה לשירז
" מי   ? " שאלה בשקט והרגישה איך ליבה מתחיל לפעום  אך היא לא הסתובבה
דין עשה סימן לנועה  להסתלק היא הלכה לשבת שם עם שחר ועומרי
" אני יכול לדבר איתך או שלא בא לך ? "
" מה ? "
" טוב בואי לצד אני לא רוצה פה "
הם הלכו לצד היא לא יכלה לעצור את דפיקות ליבה הם הלכו והתחזקו
הם ישבו על מין מדרגה אחד ליד השני שניהם נבוכים
"שמעי " .. "די..ין אני .. "
" לא לא תקישבי רגע , אני יודע שיצאתי מניאק וזה אופייני לי ובגלל שאת חשובה לי אני רוצה שתדעי שאני מצטער
ושאני לא רוצה שתפגעי סתם אני לא שווה את זה מגיע לך מישהו שיכבד אותך  "
" אבל אני עדיין מרגישה אליך דברים " אמרה בעצב
" שמעי שירז אני לא רוצה לפגוע בך יותר ממה שפגעתי בך "
" למה אתה אומר את זה ? "
" כי כזה אני חרא פוגע בכולם " אמר במין אומללות
" על תדבר ככה "
" אבל זה ככה "
" אהבת אותי לפחות ? "
" זה כבר לא משנה  "
" מה לא משנה אני רוצה לדעת "
" עזבי שירז " הוא הלך עם מבט מושפל הוא לא רצה להגיד לה את מה שהוא חושב הוא העדיף כבר לא להגיד כלום .

-

" אין שחר אתה מת עלי  "
" ברור איך אפשר שלא ללמות על ילדה כמוך "
" די אני עומדת להסמיק "
" חיים שלי את " אמר וגיחכך
"שניכם כמו זוג מאוהבים הא ? " אמר להם עומרי
" מה הקשר ימעפן " ענה לו שחר
" רציני ראית מה זה שחר היום רואים ידידים טובים עושים מזה אהבה "
" כן הא "
" טוב תרגעו בצחוק מה נתפסתם "
לעומרי צילצל הטלפון
"הלו " ענה  " מה עכשיו נו אחי אין לי כוח .. "   " לא לא עזוב   "
 " טווב בסדר יחופר אנני בא " הוא ניתק את הטלפון
"טוב אני 10 דקות חוזר " אמר להם עומרי והלך
"ביי " ענו שניהם
" מה נועה ספרי משהו "
" מה יש לספר כבר הכול רגיל"
" מה כל פעם שאני בא אני רואה אותך בחוץ  יעבריינית הולכת בדרך הרעה הא נועה ?  "
" הא הא הגזמנו שחר . פשוט אין לי  ללמווד "
" הלוואי עלי ללמוד אמרתי לך אני רואה את כולם הולכים לבצפר וזה ואני כל היום בחוץ לא לומד לא כלום "
" שמע אמרתי לך כבר אתמול מה אני חושבת עם אתה כל כך רוצה תנסה אולי ייקבלו אותך "
" לא יודע לא נראה לי אבל רק בישבלך שווה לי לבוא לבצפר " אמר בקריצה
" או או "
" מה עם זאת שסיפרתי לי עלייה רוני ? "
" וואלה אני לא יודע מה נסגר פעם כן רוצה פעם לא  "
שירז התקדמה לעברם עם פרצוף תחת יותר ממה שהיא הייתה מקודם
" לפי הפרצוף אני מבין הלך לא טוב " 
" אתה מבין נכון "
" עזבי אני כבר אמרתי לך מה אני חושבת "
" על תייחסי אליו זה יש לו את השיגעונות שלו "
שירז לא ענתה רק קימטה את פרצופה
" לאן הוא הלך את יודעת ? " שאל את שירז
" לא יודעת נראה לי לכיוון המחששה שם למעלה  "
" טוב ביי לכן אני הולך נועה עם עומרי ישאל משהו תגידי לו אני בפיצוציה ,
" טוב מאמי "  " ותבואי אחר כך הא ? " שאל אותה שחר  " נראה עם יהיה לי כוח " 
שחר אמר שלום והלך לדרכו
ההפסקה התחילה
שירז בנתיים הספיקה להתעדכן את נועה במה שקרה
וכל היום  נמשך רגיל מאז מה שדני אמרה לרון הוא לא בא לקפטיריה כל היום מה שלא אופייני לו הוא לא רצה לראות אותו
לעומתו היא לא היה אכפת היא הייתה עסוקה בבלשחק משחקים עם בן
לי היה אישית כיף היום החמיאו לי אנשים הרגשתי סבבה

חזרתי הביתה עייפה מתה הכנתי לי פסטה כמו כל יום
וכמו כל יום הבית היה נראה ג'יפה . שונאת את הבית הזה
אהבתי רק את הקומה שלי .
החלפתי לבוקסר וגופיה והלכתי לישון
שינה כזאת לא הייתה לי הרבה זמן

-