אני לא באמת יודעת מה אני רוצה לכתוב כאן, פשוט כי, טוב, עוברים לי יותר מדי דברים בראש.

דברים כמו העובדה שהכרתי מישהי, שאני רוצה, ולשם שינוי גם רוצה אותי. למען האמת, היא גם זאת שרצתה קודם.

מחשבות של קשר רומנטי פתאום נכנסות לי לראש, כאילו מתכוננות לרגע העתידי והאפשרי, לשם שינוי.

מחשבות של געגוע, של 'אם היא רק הייתה כאן...', של רצון עז לדבר עליה או איתה בכל רגע קיים.

יותר מדי מחשבות.

כשיש יותר מדי מחשבות, יש פחות מדי מהשאר. לפחות אני לא היחידה. טוב שיש צד ב' שהוא כמוני.

צד א' חושב על צד ב' יותר מדי, מדמיין אותו איתו, ממש רואה אותו לידו.

צד ב' מצדו, לא באמת שם.

יש סיבה לעובדה שאף פעם לא הצטיינתי בקשרים.

הקטע הוא, שבניגוד לבדרך כלל, הפעם אני לא אסתפק בזה, כי יש גבול לרמת הסיפוק שאני יכולה לשאוב מהמחשבות.

אז יהיה לי דייט.

יהיה, פשוט בגלל שטרם נקבע התאריך.

ואני מחכה לו.

ואולי יהיה סיבוך בחיים שלי.

אולי.

ואולי אני לסבית.

מחשבות נוספות עוברות עכשיו, שמתקשרות לנושא הקודם דרך 'ישנן בנות'. התכנית השווה הזאת, שגם, אגב, מכילה את הדמות המסוקסת ביותר שראיתי מעולם.

הסיפור עם התכנית הזאת, הוא שהיא כמו חלום.

רוב הרגעים בתכנית פשוט נראים לי כאילו הם נקטעו מתוך חלום, מה שגם, בלי קשר, מקשה עליי להבין את העלילה לפעמים.

בכל מקרה, ככה נדמה לי שגם אנחנו חלום.

שזה עולם מקביל שבו תהייה לי חברה, לסבית, ושתינו נהייה ביחד, לסביות, ביחד.

שאני אהייה ביחד.

איתה.

ולא לבד.

חלום?

-הלוואי ומישהו היה מופיע משום מקום ועונה על כל השאלות שלא נשאלו.