מן רגע כזה של אמצע הלילה, של אמת מטורפת ושקטה כזאת.

רגע של "אני אעזוב הכל, אקח כסף ואסע עד אליה, עכשיו, בלי להסתכל אחורה ובלי לחשוב, פשוט אסע."...

והרי ברור, ברור לי שבבוקר הכל יעבור.

אני קוראת לזה 'רגע של אהבה'. כמו שתמיד 'אהבתי אותה, לפעמים'.

כמו שתמיד.