כנראה שהתרגלתי.
למצב הזה,
איך שזה מרגיש בלעדיך.
איך רצית להרגיל אותי אליך,
איך רצית לגמול אותי מאחר כדי שאוכל להיות רק שלך,
ואז אחרי שבטחתי רק בך פשוט הפלת אותי לריצפה.
אח"כ חזרתי אליך והזרועות היו פתוחות שוב להחזיקני,
בטחתי בך שוב מחדש ומסרתי בידייך את כל אהבתי,
שכמובן,
איך לא?
כמו תמיד הפלת אותי שוב חזרה לריצפה, למקום התמידי שלי,
כואבת אפילו יותר ממקודם.
אין לך בכלל מושג מה עשית לי, אה?
אתה כ"כ לא מבין את החשיבות שהייתה לך בשבילי.
כ"כ לא מבין עד כמה פגעת בי.
מרגישה מטומטמת מושפלת שלא יכולה להמשיך הלאה בלעדיך.
בבקשה תרים אותי שוב בחזרה למקום שהייתי בו פעם, לפני הפעם השנייה ה נפלתי,
בבקשה, אני כ"כ זקוקה לזה,
כ"כ זקוקה לך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
