עוברת לידך כאילו כלום.
אני ממשיכה בחיי
אתה ממשיך בחייך.
כ"כ רוצה להיות זו שתחבק אותך ראשונה בבוקר ותגיד לך בוקר טוב ושיהיה לך יום מדהים,
כ"כ רוצה להיות זו שתנשק אותך ראשונה כנשיקת בוקר טוב ושהריח שלך ילווה אותי במשך כל היום.
עוברת לידך כאילו כלום.
אתה עובר לידי כאילו כלום.
חצי מבט
פזילה לעברך אפילו לא מספיקה לי
ואני יודעת שאני רוצה להמשיך להסתכל עליך למשך יום שלם ואפילו יותר, ללא הפסקה.
חצי מבט
פזילה לעברך אפילו לא מספיקה לי
לא חיבוק,
לא בוקר טוב,
לא נשיקה,
ושום ריח שמלווה אותי חוץ מהריח של הבדידות,
הריח של הריקנות,
הריח של איך שזה מרגיש בלעדיך.
עוברת לידך כאילו כלום,
אני יודעת שאתה מתעלם ממני וממשיכה לחיות בידיעה הזו.
כ"כ כואב וצורב בו זמנית בפנים
אפילו לא מחייכת אליך מהפחד שאת החיוכים שעוד נותרו לי תשרוף ותהרוס.
כ"כ רוצה לחייך לעד כשאני רואה אותך.
מתבוננת בהליכתך ובתנועות גופך,
בצוואר הארוך ובעיניים היפות האלה שנהגתי להתבונן בהן כ"כ הרבה,
בידיים האלה שנהגו לחבק אותי וללטף אותי למשך שעות ארוכות,
ידיים שנהגו לשמור עליי
ופתאום
נעלמו.
מתגעגעת כ"כ. מפה עד לשמיים ובחזרה.