| 3/2009
צצה לי במוח מחשבה מטומטמת,כשחשבתי על זה בפעם הראשונה,אבל כשאני חושב על זה יותר ויותר,זה נהפך לבלאט כ"כ הרבה דברים קשורים אחד לשני,הכל כ"כ קרוב,דברים שלא נראים קרובים בכלל,מתאחדים באחד,גדול,בעל נפח נושא,מטומטם,צריך להפסיק לחשוב לרגע כדי להרגע.
הינה דוגמה,הנושא שאני מתעסק בו כמה שנים,ועכשיו מתעסק בו רוב הזמן,והוא בא כחלק מהחיים ה"דימיוניים" שלי,שהם בסופו של דבר תחביב שיהפוך למביא כסף עם קצת מזל,בכל אופן, תראו,ככה זה הולך,זוכרים את התקופה לפני כשנתיים שהתחילו לדבר על האימו בכל מקום,על האנשים הרגישים,על הנושא של שריטה עצמית,כמובן שהנושא היה קיים כבר כמה,עשור,או יותר,אבל לפני כמה שנים התחילו לדבר על זה בפומבי והנושא יצא לרחובות,הרחובות התמלאו בילדים צבעוניים פריקים שהפכו את האופנה לטרנד חדש,שעד אז היה תקוע כמה שנים על סיגנונות שונים ומטומטמים לדוגמה על הסיגנון של החוף ים,ואז פתאום הבגדים הפכו לשחור לבן פסים או צבעוני עם לבבות וגולגות ורודות,בכל אופן,הנושא יצא לרחוב...סיגנון האימו\פאנק בסוגו השטלת על עולם הפופ,אז כבר היו ידועים מקרים של קשר בין רגישות של טיינ-אג'יירס לבן הרצון שלהם להתאבד,אבל היי בעולם שהיה מבוסס על מלחמה בין פריקים לערסים ועם סמים בשני הצדדים מי חשב על התאבדות המונית,והינה זה הגיע,התחילו עם השריטות על הידיים רק בשביל האופנה,אז עוד אף אחד לא הבין,שזה יקשר כ"כ חזק בנושא של דיכאון בגיל ההתבגרות,אז שמענו על כמה מקרים של מתאבדים,והתחיל גל שהתנועת אנטי,כמו שתמיד יש,כשפורץ משהו אחרי חודש פורץ גל אנטי של אנשים שרוצים לעצור תופעה,זה תמיד קורה כשזה קשור לאופנה,במיוחד כשזה קשור למוזיקה הינה דוגמאות של אמ סי אר ואחרי זה טוקיו הוטל,נו באמת...בכל אופן,תחשבו על הבעיה הפסיכולוגית של אנשים רגשיים,שזה לא נכון,הם עשו את עצמם כאלה,החולים באמת הם אלה העשרות מתוך המיליון. עכשיו תחשבו שאין בית שבו מגדלים את הילדים "נכון" כי אין דבר כזה נכון,הכול מורכב מדיי,יש מקרים ובעיות ומצבים מסויימים,אין דבר כזה נכון,גם אותי לא גידלו נכון,אבל זה לא משנה,קיימים אנשים שנפגעו בשלב מסויים בגיל התבגרות,עם זה מאהבה ראשונה שהחבר אמר משהו לחברה או ההפך (אבל בדרך כלל נפגעת האישה כי היא "החלשה יותר" שזה לא נכון,זאת סתם תרוץ,אתן לא חלשות יותר,החברה אומרת שאתן חלשות יותר,ואתן מסכימות במקום להגיד לא,אני אהיה חזקה ואני אתגבר,נכון שקל יותר לוותר,אבל היי...) או הורים שאמרו או עשו משהו,לפעמים צריך רק מילה אחת בגיל הזה כדי לעשות סוויצ' שיהפוך למחלה.
וכשבן אדם,הוא הרי מושפע מהסביבה,ואם הסביבה אומרת שלחתוך זה רע,הוא יחפש דרכים אחרות לפגוע בעצמו,אחת הדרכים הנפוצות כיום בפגיעה עצמית או כמו שאתם מעדיפים לקרוא לזה "ענישה עצמית" היא אנורקסיה,והינה לכם קשר ישיר בין שינוי ההבנה של הרחוב בנושא רגישות הילדים בגיל ההתבגרות להתפתחות,וגידול מספר החולים באנורקסיה.
דברים לא קשורים אחד לשני יוצרים קשר עצום זה לזה,רק עם חושבים על איך הם יכולים להתאמים ביחד.
כמה דברים על אנורקסיה מהחצי שנה האחרונה שאני סוקר אותה :
רוב האנורקסיות עושות את זה לא בשביל המשקל אלה בשביל תחושה מסויימת,ממכרת,שאפשר להשוות לסמים.
התחושה יכולה להיות ענישה עצמית,שליטה עצמית,הרצון להפגין כוח רצון מול אחרים,ועוד...
רק חלק קטן מהאנורקסיות הן אלה שהתחילו לרדת בגלל בעיה רפואית ולא הצליחו לעצור בגלל תופעות לוואי של תרופאות או דברים אחרים.
רוב האנורקסיות,מתיחסות למשקל שלהם כאלה משהו שקובע להם את החיים,ככה לפי דעתם קל יותר לברוח מהחלטות,הרי לא צריך להחליט עם להיות שמח או עצוב,רק להסתכל על המספר והוא יגיד לך לבד.
הסימפטום העיקרי לאנורקסיה הוא תלות במשקל ודיכאון ממושך.
החולה באנורקסיה לא חייב להיות בתת משקל כפי שמקובל לחשוב,כי אנורקסיה היא בעיה נפשית ולא פיזית.
דעתי האישית: לקחת את אלה שיש להם סיכוי,לסגור בתוך מקום סגור רפואי ואת השאר להשמיד,הרי כי המחלה מדבקת,דרך אוסף מידע ומסגרת זמן בתהליך נפשי מתאים.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
