לפי הספר : בחברה נהוג לחלק בין אנשים פסימים ולאנשים אופטימים,במציאות שני הסוגים אינם קיימים כלל,הרי כי אי אפשר למצוא כל קשר בין אופי הבן אדם למצב הנפשי בו הוא נכלא,המצב הנפשי,נגרמם ברובו מהסביבה,במקרים כאלה אפשר להשוות את הבן אדם למכשיר רדיו שקולט את גלי הרדיו ומפיץ את זה לסביבה שלו,ההבדל היחידי בין הרדיו לבן אדם שהרדיו לא מסוגל לבחור מה להפיץ ואילו הבן אדם בוחר מה הוא רוצה לקלוט מהסביבה ומה מתאים לו להפיץ.
אופי הבן אדם,משפיע,במידה מסויימת על היותו פסימי או אופטימי,אכן יש אנשים שנוטעים להיות פסימים או אופטימים,אבל בעניין זה יש חלוקת דעות,מכיוון שחלקינו סבורים שזה נובעה מהסביבה שבה האנשים מתאימים את אופן החיים שלהם,וחלקיינו סבורים שזה נובע מערכים שלמדו וצברו במהלך החיים,מקובל לחשוב ששני הדעות מוצדקות ונכונות.
לסיכום,בן אדם לא יכול להיות אופטימי או פסימי,הוא שנייהם,חלק נהנים מאופן חיים פסימי יותר וחלק נהנים מדרך חיים אופטימית,מכאן נובע שלהיות פסימי או אופטימי זו היא החלטה שלך בלבד
לנושא אחר,ביום שישי הקרוב אני נוסע לאילת (כמובן לא לבד),לכמה ימים ומקווה מאד להנות שם,לנוח,ולצבור רוח חיים ומצב רוח מחודש ומרוענן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
