| 6/2008
WE'LL BE TOGETHER FOREVER AND EVER.MUHAHAHA. השיחות עם אמא,אני שונא את השיחות האלה,זה לוקח לי את כול הכוח שאיי פעם היה שם. במקום לחשוב על המתכונת שהייתה לי היום,וכתבתי בה אולי 18 דפים,כמעט את כול הרי פוטר מהתחלה,כול הלילה חשבתי איך אני עובר שלב במשחק ומה אני אגיד לאמא היום. בסופו של דבר נירדמתי ב3 וחצי 4.וקמתי ב5 וחצי. אחרי זה עוד ישנתי,אבל זה כבר לא אותו הדבר,לבסוף אני יודע שלא משנה מה,המשפחה היא הדם שלך,והם אלה שיוציאו אותך מכול דבר-בתאני שהם עדיין בחיים,למרות שאני לא מסתדר עם העובדה שאנחנו ביחד. הם עדיין חלק גדול וחשוב ממני,למרות כול הבעיות,אני תמיד יודע שאני אוכל לחזור לבית שלי אם לא ילך לי משהו,ולפחות לאמא לא תהיה בעיה עם זה,זה מאד מאד חשוב. המצב עד כדי כך חמור,שאני צריך לעבור בזמן הקרוב ביותר,ולא משנה מה,אני יודע שהם תמיד יתמכו בי,כי אולי אבל הם עדיין הורים שלי,והם כן בחיים. שנה הבאה אין לי בית ספר,היא שנה אקסטרנית לחלוטין,בה אני מסיים את הבית ספר המזדיין,כשאני מגיע לבגרויות בלבד. דחיתי את הגיוס לקיץ 2010 . זאת אומרת שאחרי כול הבגרויות יש לי עוד שנה להיות בן אדם,אמא אומרת שאני לא אצליח ללמוד ולעבוד ,כי אני צריך להקשיב,אמרתי שאני אלמד עם מורים פרטיים,ונתתי דוגמה של סטודנטים,הם הרי יכולים למה אני לא. אני מקווה שאני עושה הדבר הנכון,ויש לידי אנשים נכונים,תודה ל-אל' היא עוזרת,מדיי פעם,אני מצטער שאני ככה בזמן האחרון,אולי יש לי יותר מדי דירשות,אבל כ"כ הרבה דברים על הראש ,אני בקושי מחזיק את העצבים במקום. אולי כשאני אעבור סוף סוף פרטיות!!
וקיץ,אני מקווה שאת הבן אדם נכון לחיות איתו,אני מקווה שהחיים שלנו הסתדרו ביחד,צריך לחפש דירה,מקווה שנצליח בהכול בסה"כ (3>) .
וואי הכול כול כך מסובך =\
| |
| |