|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
part 2
אף פעם לא מאוחר,אלה אם כן אחרת את הרכבת שלך,אין דברים אפשר לשנות,אבל מדיי פעם יש הזמנות לתקן את משעשית קודם לכן אמרה.
הוא הסתכל עלייה בעיניים המומות,ושאל ,מה?,על מה את מדברת ?
היא הסתכלה לו לתוך העיניים ואמרה לו,בשקט,ככה שרק הוא ישמע,אתה יודע על מה אני מדברת,אני יודעת מי אתה,אתה יודע מי אתה.
ואז שאלה,אתה בטוח שאתה יודע מי אתה ?,הוא הסתכל עלייה ולחש לה,אני כבר לא יכול להיות בטוח בשום דבר,נאבדתי בזמן ובעצמי.
היא אמרה לו,שהוא צריך מנוחה,הוא הסכים,והיא הציעה לעזור לו בלחפש את מנוחתו החופשית.
אחרי כמה דקות של שיחה,היא אמרה לפתע "אני יודעת איפה להתחיל לחפש תשובות".
הוא לא הבין על מה היא מדברת,הוא שאל - תשובות ל-מה? אך לא קיבל תשובה.
הגשם נפסק והם הלכו לספרייה העירונית.
הספרייה כללה כ3 אלף ספרים שונים,ו5 אלף עיתונים וכתבות.
הם פנו לכיוון של העיתונים,היא עצרה ליד המדף שעליו היה רשום 1982 .
והתחילה לחפש בין שאריות העיתונים כתבות,הוא עמד המום,ולא הבין מה בדיוק קורה פה,הוא לא הבין למה הם חזרו כ"כ הרבה שנים אחורה
ומה יש לחפש בעיתונים מלפני כמעט 30 שנה,מחשבות רבות מדיי עלו לראשו,והוא שאל אם היא תפגע אם הוא יעזוב לרגע כדי להביא עוד קפה.
בזמן שלקח לו להגיע למכונת הקפה הקרובה ולקבל 2 כוסות קפה חם,היא הצליחה למצוא כתבה מעניינת.
בכותרת הכתבה היה רשום "אדם נדרס למוות מפגיע של משאית "
בהמשך הכתבה מסופר שב15 לספטמבר 1982 ,משאית שהעבירה גופות ממלחמה לבית הקברות המקומי,פגע בבחור בשנות ה20 לחייו,בתוצאה מהפגיעה מת.
לאחר שקראה את הכתבה בקול,פלאשבקים רבים כל כך עלו לראשו עד שקיבל סחרחורת וכמעט נפל מרגליו.
לאחר שהתעושש מספר דק' לאחר מכן,ביקש ממנה להגיע איתו לבית המשפט המקומי,כדי למצוא את תיק החקירה של האירוע.
בתיק שמצאו היה רשום כי הנפגע בתאונת הדרכים,התאבד,הוא יצא במהירות אל המשאית שעברה בפנייה חדה באחד הכבישים לא רחוק מהעיר.
זה הסביר לו למה בכל פעם שהוא ניסה להזכר בקצת יותר מהעבר הקרוב יכל רק לזכור אור לבן חזק בעיניים וכול של התנגשות.
אבל עכשיו עלתה לו שאלה חדשה,מי הייתה האישה שחיכה לה כ"כ הרבה שנים,פחד להכנס,לדבר,והיה רק מסתובב ומביט לחלונות שלה מדיי פעם.
הם חזרו לספריה,שם מצאו ספר טלפונים המעודכן לשנת 1982,שם מצאו טלפון הרשום על שם של אישה.
הם בדקו והיא הייתה בערך בגילו בשנה הזאת.
נשארו לו רק כמה שעות אחדות עד שהמעגל היה נסגר והוא היה שוכח שוב את הכל וחוזר לשוטט ברחובות בלי מטרה,רק כדי למצוא אותה.
האישה,המליצה לו ללכת פשוט ללכת לכתובת החדשה של אותה אישה,שהם הצליחו למצוא.
הוא לא כל כך פחד להכנס לשם,הרי הוא ידע שהוא בסה"כ רוח,ולא באמת יכול לשנות הרבה בחייה של אישה בשנות ה50 לחייה.
הוא ניכנס לכתובת שמצא,אבל מצא רק רהיטים עטופים ניילון,ותמונות של ילדות קטנות.
הוא ניסה להבין,בסופו של דבר,הוא מצא כי האישה נהרגה באותה השנה כמה ימים מאוחר יותר,והאישה שאת הכתובת שלה הצליח למצוא היא אחותה הגדולה
שכבר מזמן עברה לגור בבית אבות מקומי.
עכשיו לא היה שום דבר על האדמה שהיה נותו לו סיבה להשאר פה,הוא עלה לשמיים,רק שאלה אחת הטרידה אותו,איך זה שהאישה שפגש ידע כל כך הרבה עליו,ועל חייו.
| |
הסיפור עלייה.
הוא חיי בין הצלילים של השעות המוקדמות של הבוקר,כשהלילה כבר ניגמר והיום עוד לא התחיל,הוא מסתוב לו ברחובות האפורים של העיר החשוכה
היא מביט לה בחלונות,חושב,האם היא עדיין שם,או שנסעה כבר,בין סערת חוקים ומילים חזקות הוא מוצא את עצמו ניזרק על אבני החוף הרדוד.
נשימה עמוקה,הינה הוא שוב שם,בחיים האפורים של הימים הכבדים בין מדבר להרים הגבוהים וחוף ים כמעט מושלם.
הגשם שיורד רק מחמם את האוויר הקר,כולם מתרחקים,מתחבאים מתחת לגגות של הבתים הגבוהים שבנו כדלי לכלוא את עצמם בתוך קירות.
אבל הוא לא,הוא משיך את הריצה,כי לא משנה כמה בוץ יהיה לו על הרגלים הוא יכול להוריד הכל במים העמוקים של הים,אם יזכה לראות אחד כזה.
והינה הנשימה עוזבת אותו,הכושר הולך ומת לו,במקומו באות הסיגריות והכבד הפגום.
הוא עוצר לרגע בבית קפה מקומי לשתות קפה,תופס את עצמו על מחשבה שעוד לא היה במקום הזה,מוזר אבל המוכרת נחמדה אליו ,כמו בכל פעם.
האקדח מאחורי החגורה רק גורם לו לחשוב שעדיף לא להשתמש בו עד בו הזמן המתאים לזה,משהו רץ שם בצללים,הוא יודע את זה,הוא מרגיש הכל.
הברק והרעם קוטעים את המחשבות הסתמיות שמתרוצצות לו איי שם במוח,ולמה בכלל אני עושה את זה חשב לרגע,אני בעצמי לא יודע ענה על השאלה הרטורית שלו.
מה מחמם לך את הלב בקור הזה שאלה אישה כבת 25 שעברה לידו וראתה בחור בלבוש שלא מתאים לעונה.
אישתי עושה זאת,ענה לה בחיוך רחב,כשהוא יודע שהוא משקר כדי לצאת ממצב מביך.
אבל היא בטח לא תתנגד אם אני אזמין אותך לכוס תה חם בבית קפה קרוב לפה,אני מניחה,הציעה לו האישה הנחמדה.
אפילו אני לא אתנגד לכוס תה חם,ענה לה כשהוא מסמיק ובאותו הזמן בוחן אותה.
היא ניראתה לו אחת מהנשים שמצטלמות לקטלוגים של פרסומות,היה לה את הלבוש המתאים,את החיוך הרחב,השיער היפיפה של אישה מתופחת.
מה לי ולה תהה לרגע.
כשהגיעו לבית קפה,הוא הזמין תה חם עם נענע,והיא,היא הפתיעה אותו כשהזמינה לעצמה מיץ רימונים.
-המשך כשיהיה לי כוח לתרגם עוד.-
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
