RSS: לקטעים
לתגובות
<<
דצמבר 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 12/2008
סיכום 12.31.08 המממ כן ,רציתי לסכם את השנה הזאת,חח למרות שלא הלכתי ל"מסיבת סיום" אתמול...כי לא התעוררתי,התעוררתי ב 23 ומשהו... הייתה שנה בסדר,שונה מהאחרות,קרו בה המון דברים,עם כמה בני אדם,הכרתי אנשים,נפרדתי מאנשים,חבל,בעצם לא. יש כמה אנשים שאני מחכה שיחזרו לשיגרה,ואני שוב אוכל להיות איתם,הם חשובים לי,המון חברים הלכו לצבא,וזה דיי השאיר אותי מחוץ להבנה הכללית שלהם. הייתה שנה עם המון צחוקים וטיולים.היום טובים ומוצלחים והיו כאלה שנהנתי בהם פחות.אבל זה לא אומר שלא נהנתי,אני כמובן לא יכול שלא לציין שהכרתי בן אדם פשוט כל כך טוב,וחיובי,וחשוב לי מחיפה ומקווה שזה ישמר במצב שזה עכשיו או ישתפר עוד יותר.
השנה התחילה מלישכת גיוס,וגם ניגמרה בה חח. היו המון קניות בשנה הזאת,היו בני אדם שהתארחו אצלי בבית,לדוגמה הבן דוד שלי שגר אצלינו כמה זמן ודווקא היה כייף איתו,צריך ללמוד ממנו כמה טיריקים :P
יש אנשים,שאני מרגיש שהם לא בסדר,אני מקווה שיחלימו בקרוב ויחזרו לשיגרה יש אנשים שאני מרגיש שהם דווקא בתקופה הזאת התבגרו ונהפכו לבוגרים ומבינים מצבים קשים ומה לעשות בהם,זה דווקא משמח. גמאני עברתי את המבחן הכללי שלי השנה,ואני שמח שאני הצלחתי,לדעתי,וזכיתי בכבוד. הכרתי המון אנשים סתמיים לא קשורים לחיים והם רצו מאד להתחבר אליי,סתומים,חחח
בעוד חודשיים יש לי יום הולדת,וזה גורם לי להרגשה שזה דווקא יהיה סתמי ומטומטם והחיים ימשיכו כמו שהם בדרך כלל עכשיו. בכל מקרה רציתי לברך את כולם אותם האנשים החשובים לי,והקרובים אליי,וכמובן את כל השאר,שתהיה לכולם שנה טובה ומוצלחת,והמון דברים טובים יקרו בה משאיבד בריאות שיבריא זה הכי חשוב.
שתהיה לכולם שנה מוצלחת. ויום טוב :)
| |
hmmm לילה קשה...עייף מלמידה של מקצועות שונים...איכ. בכל מקרה,ראיתי את VAN WILDER ואת VAN WILDER 2 חחחח סרט טוב:P מאד צפוי האמת. אבל מאד משעשע,במיוחד כשזה לשם שינוי גם מתיחס אלייך XD זהו זה משהיה לי להגיד,ממליץ על הסרט ו...מקווה שהיום הזה לא יעבור סתם בשינה ובזבוזים... יש לי כמה שיחות פל' לעשות :P
אני אוהב את משאני כי אני לא יכול לשנות את עצמי. 3> אוהב את עצמי:) -המבין יבין-
| |
שנה שאני לא רוצה לזכור (עוד סיפור,מה יהיה ?) את הסיפור הזה אני כתבתי,השפה המקורית אנגלית. הסיפור הוא קשה להבנה,והוא חסר כל קשר אפשרי לחיים שלי,פשוט,רציתי לציין שיש מיקרים מזעזעים שקראתי ושמעתי עלייהם בזמן האחרון. הסיפור הוא בעצם יומנה (לא אמיתי),של ילדה בת 13 כול אי דיוק במילים או מקרים הוא טעות תרגומית שלי. מצטער מראש.
היום הרגשתי שוב את אותה ההרגשה כמו בפעם הקודמת,זה לא היה עוד יום ,זה היה סיוט,הסיוטים האלה חוזרים מדיי שבוע, אני לא רוצה לחיות יותר,אני לא רוצה לחיות יותר ככה,אני מצטערת שנולדתי,אני לא יודעת מה יקרה לי בעוד כמה דקות,אני לא יודעת מה יקרה אם הוא ימצא את היומן הזה אני מפחדת. אני הולכת לבית ספר,נפגש בערב יומני היקר,אני מקווה לספר לך איך היה בבית הספר. 13.3.2001 6:33
היום עבר רגיל,המורה הסתכלה עליי מוזר,אני פחדתי שאולי היא מרגישה משהו,או יודעת מה שהוא,אני לא רוצה שמישהו ידע מה מה קורה איתי,אני מנסה להתנהג הכי טבעי והכי פשוט שאני יכולה,אחרי הבית ספר,אמא חכתה לי עם האוטו ונסענו לקנות לי בגדים חדשים פעם הייתי כל כך שמחה שאני ואמא בכלל נפגשות,היא לא הייתה בבית המון זמן,קנינו לי חולצות מדליקות עם הלהקה שאני הכי אוהבת בעולם וזה עשה אותי כל כך שמחה,עד שחזרתי הביתה,אבא הביא לי נשיקה כרגיל והתישבתי על המחשב,דיברתי עם טום,הוא כזה חמוד ... 13.3.2001 18:01
היום נפגשתי עם טום,אנחנו יוצאים מיום שני הזה,הוא כ"כ חמוד,הוא עושה הכל בשביל שאני אהיה איתו,אני מרגישה בטוחה כשאני איתו הילדות מהכיתה מקנאות ואחד החברים שלו סיפר לחברה שלי שהוא דלוק עליי,אני גם חושבת שזה נכון,אני מרגישה את זה אנחנו יוצאים היום לעשות סביב בחוץ אני מקווה מאד שזה יהיה אחד הימים המאושרים שאני לא ארגיש שוב בתוך עצמי כמו תמיד. מקווה שאבא ירשה לי לצאת . 16.3.2001
היום אני ואבא "עשינו ריצה",כמעט נפלתי למעטה,וואי זה היה מפחיד,אני לא חושבת שאני אוכל לעלות לשם שוב,אני מפחדת זה גם לא מקום שאני רוצה לחזור אליו,אני לא מסוגלת יותר,בשנים שאני מתנהגת כמו שאני מתנהגת,כבר התרגלתי לימים הקבועים אני מנסה שלא להראות את זה לאף אחד,לאף אחד זה גם לא היה אכפת,עד שטום הגיע,הוא שואל יותר מדיי שאלות,אני חושבת שאני אצתרך לסיים את הקשר הזה,גם נימאס לי לשקר בכל פעם לאבא לאן אני הולכת,הולכים לי להגמר הרעיונות והתרוצים זהו אני רק צריכה להחליט אני אני מספרת לו שיש לי את טום או שאני אפסיק עם טום,הוא מתחיל להגזים. 17.3.2001
יומני היקר,נפלתי מהקומה הרביעית ושברתי רגל,אבא רץ ונגע בי,באותו הרגע הרגשתי חושך,התחלתי להכות אותו, אבדתי את הראש,לא חשבתי שאני אוכל להמשיך להרגיש אותו נושם עליי יותר העיניים שלי נעצמו,התעוררתי רק בבית החולים כשהרגל השבורה שלי מרוסקת ואני לא יכולה לזוז, אוף אני מפחדת שאבא ימצא את היומן הזה,בגלל זה אמרתי לאמא להביא את התיק שלי כדי שהיא לא תסתכל לי בדברים היא אף פעם לא מסתכלת,אוף אני חושבת שאבא עכשיו יעשה לי חיפוש במחשב ויגלה שהיה לי את טום אני מפחדת שאבא ירביץ לי שוב,אני לא רוצה להרגיש חסרת אונים,לא כשאני במצב הזה. הרגל שלי מציקה לי היא מגרדת ! ,אני אמשיך בפעם אחרת אני שומעת מישהו מתקרב למיטה שלי. 22.3.2001
הכיתה באה לבקר אותי היום,אילנה החמודה שלי הביאה לי פרחים,אין אני מתה על הילדה הזאת היא פשוט כל כך כל כך טובה. 23.3.2001
לא,אני לא יכולה להפסיק לבכות,רק יצאתי ממשהו אחד,משהו אחר מגיע,למה זה מגיע לי בכלל ?! מה עשיתי לעולם הזה,אני מרגישה כל כך טיפשה,כל כך קטנה. 24.3.2001
הייתי בהלוויה של אמא,המשטרה אומרת שזה מהסמים,אני עדיין חושבת שאבא איכשהו קשור לזה אני יודעת אני מרגישה,אני כל כך שונאת את הבן אדם הזה,הוא לא נורמאלי הוא פסיכי ואני יודעת שהוא יכול לעשות הרבה כשהוא לא במצב רוח,אני מפחדת ממנו,אני מפחדת שימצא את היומן הזה אני צריכה להיות עם אבא עכשיו,אני צריכה להיות יותר קשורה אליו,הוא הבן אדם היחידי שהוא המשפחה שלי בכל מקרה. למרות שאני שונאת אותו. 27.3.2001
אני לא יכולה יותר.נימאס לי. אני רוצה לפגוע בעצמי,אבל יש מספיק אנשים שעושים את זה בשבילי. 5.4.2001
עשיתי את זה,אני לא מאמינה שעשיתי את זה,עכשיו אני בוכה פה מתחת לגשר ראיתי את המשטרה והאמבולנס באות ל"בית" שלנו,לא עשיתי שום "דבר" קשה,רק הוספתי סוכר רק הוספתי סוכר.אני לא אשמה הכל היה בגללו ,הכל באשמתו,אני לא יכולתי יותר,אני אלך למשטרה אני אספר להם הכל,אני לא מאמינה שהיה לי את האומץ הזה,אבל עכשיו,עכשיו,סוף להתעללויות. סוף להתעללויות.אני אישה,כן אני אישה. 8.4.2001
.
| |
מי אני ? (סיפור אחר) מה ההבדל בין הקשר לנו עכשיו לבין הקשר שלך עם חבר שלך,כשהיה לך אחד כזה,שאלה אותה ילדה זהבת השיער שאיתה בילתה את הלילה. אני לא יכולה לענות לך בביטחון,אמרה בעוד היא מסמיקה ,אבל תנסי התעקשה הילדה,טוב אני יכולה לנסות,את,איתך,זאת הרגשה אחרת,את לא כמוהו,אוף אני לא יודע למצוא את המילים המתאימות. זה בסדר,אני אשאל אותך בפעם אחרת ,חייך הבלונדה והלכה להכין קפה לשתיהן. יומיים לאחר מכן היא יצאה לבר המקומי כדי אולי לנקות את המוח מבעיות שנפלו עלייה בשבוע האחרון,ההורים כועסים,בעבודה לא הולך טוב,וכל העולם האפור כבר נימאס,אולי בגלל זה היא רצתה לשנות את הסביבה. קופסת הסיגריות הלכה להגמר,ונשאר לה רק עוד 550 שקל לבזבז עד המשכורת הבאה שתבוא בעוד כשבוע,מבאס אבל אני אסתדר חשבה לעצמה,בכל מקרה למות מרעב ההורים לא יתנו לי,צחקה לרגע רגע לאחר מכן התישב לידה בחור בשנות ה20 לחיו,הוא היה לבוש מעיל עור והיה לו חיוך של בן אדם מעניין למדיי,מה הביא אותך למקום היבש הזה,קטע את המחשבה שלה קולו של הבחור, אני ?,אני יצאתי להתאוור ולהתרענן,הגיבה במהירה כשהיא לא מצפה להמשך השיחה,הוא הסתכל עליי ואמר,להתרענן?הגעת למקום הלא נכון,והתחיל לצחוק. כן-א הסכימה איתו,תביאי לי בבקשה בירה לפתע ביקש האיש מהברמנית,לאחר שנייה הוסיף,שתי בירות. אתה נירא לא במצב רוח מושלם ,קרה משהו,שאלה אותו ,האיש התעלם בעוד הוא מחייך חיוך קטן ומתאים לפנים שלו. היא הדליקה סיגריה,ולא הספיקה אפילו להנות ממנה,כשלפתע האיש הוציא לה את הסיגריה מהפה,כיבה אותו במאפרה,הוא הוציא מהכיס שלו קופסה שונה שלעולם לא ראתה ואמר,הינה קחי משלי,הן טובות יותר. היא ניבהלה לרגע,הסתכלה על הקופסה ואמרה,נו טוב,אני אוכל לנסות ,תודה. היא שוב הוציאה מהכיס את הזיפפו הורוד שלה והדליקה את הסיגריה שקיבלה,הממ היא מעולה הגיבה במהירה. אני,אני חושבת שאלך לי,חברה מחכה לי,תודה שוב על הסיגריה,אמרה,נישקה אותו בלכי,והלכה. חחח מזל שהוא לא הבין לאיזה סוג חברה אני מתכוון חשבה לעצמה בעוד היא הולכת וצוחקת בדרך. היא נינכסה מהר לאוטו,נסע ברחובות כמה דק' סתם כדי להרגיע את עצמה ולהבין מה לעזאזל קרה שם,מה גרם לה להרגיש שונה. הלב שלה סוף סוף הפסיק לדפוק בקצב מהיר, היא עצרה ליד בית מספר 55,עלתה ברגל לקומה השלישית,וניכנסה לדירה הכ"כ מוכרת עם תריקה של הדלת,-מה קרה לך ?!- קיבלה צעקה מהחדר למעלה. היא עלתה במהירות לקומה השנייה,פתחה את דלת המרפסת שממנה נירא נוף מדהים,וראתה את הבלונדה עומדת ומעשנת,היא עצרה לרגע כדי להירגע,שתיהן התישבו לרגע על הספה. כשהיא הפסיקה להתנשף,היא אמרה בקול כמעט לוחש,זוכרת ששאלת אותי איך הרגשתי כשהיה לי חבר ?,כשהייתי איתו-כן? היא הסתכלה על הילדה זהבת השיער בעיניים שכולן שאלה,כן אני זוכרת,מה קרה?ספרי לאט,יש לנו את כל הלילה...אני לא אספר,קטעה אותה,אני אשאל שאלה ואת תעני לי עלייה.-אוקיי?-טוב. כשאת ואני ביחד,איך את מרגישה,את מרגישה כאילו שזה רגיל,שככה אמור להיות,שזה סוג של בסדר,ואותה הרגשה קבוע כמו שאת הולכת בלי שאת רואה אותי,או שמשהו משתנה בך? ברור שאני מרגישה שונה ענתה הבלונדה,והמשיכה,אני מרגישה מיוחד,כמו שאני לא מרגישה ליד אנשים אחרים,אני גם כבר כמעט ולא יכולה להיות שעה בלי לא להרגיש ככה. מוזר-הבחור ההוא,מהבר,הוא,הוא איכשהו גרם לי להרגיש משהו,כאילו שמשהו משתנה בי,הוא כמעט גם לי לנסות להיות איתו,זה מוזר,כאילו שהייתי לא אני,אני אני מצטערת,פרצה בברכי ורצה מהבית לכיוון האוטו. היא נסעה בחזרה לבר,אבל הוא כבר לא היה שם,לא מפתיעה עברה כמעט שעה שלמה מאז שעזבה,הברנית אמרה שהוא שילם על הבירות ויצאה מיד אחרי שהיא יצאה מהבר. היא הרגישה רגשות מעורבבים,היא לא הבינה מה קורה איתה,היא החליטה לחזור להורים שלה ולחיות איתם זמן מה עד שהכול יסתדר לה,היא חזרה הביתה,ביקשה סליחה ועזבה. החיים שלה השתנו באותו הערב. רק שאלה אחת רדפה ,מאז אותו הערב,היא לא הבינה מי היא באמת.
| |
part 2 אף פעם לא מאוחר,אלה אם כן אחרת את הרכבת שלך,אין דברים אפשר לשנות,אבל מדיי פעם יש הזמנות לתקן את משעשית קודם לכן אמרה. הוא הסתכל עלייה בעיניים המומות,ושאל ,מה?,על מה את מדברת ? היא הסתכלה לו לתוך העיניים ואמרה לו,בשקט,ככה שרק הוא ישמע,אתה יודע על מה אני מדברת,אני יודעת מי אתה,אתה יודע מי אתה. ואז שאלה,אתה בטוח שאתה יודע מי אתה ?,הוא הסתכל עלייה ולחש לה,אני כבר לא יכול להיות בטוח בשום דבר,נאבדתי בזמן ובעצמי. היא אמרה לו,שהוא צריך מנוחה,הוא הסכים,והיא הציעה לעזור לו בלחפש את מנוחתו החופשית. אחרי כמה דקות של שיחה,היא אמרה לפתע "אני יודעת איפה להתחיל לחפש תשובות". הוא לא הבין על מה היא מדברת,הוא שאל - תשובות ל-מה? אך לא קיבל תשובה. הגשם נפסק והם הלכו לספרייה העירונית. הספרייה כללה כ3 אלף ספרים שונים,ו5 אלף עיתונים וכתבות. הם פנו לכיוון של העיתונים,היא עצרה ליד המדף שעליו היה רשום 1982 . והתחילה לחפש בין שאריות העיתונים כתבות,הוא עמד המום,ולא הבין מה בדיוק קורה פה,הוא לא הבין למה הם חזרו כ"כ הרבה שנים אחורה ומה יש לחפש בעיתונים מלפני כמעט 30 שנה,מחשבות רבות מדיי עלו לראשו,והוא שאל אם היא תפגע אם הוא יעזוב לרגע כדי להביא עוד קפה. בזמן שלקח לו להגיע למכונת הקפה הקרובה ולקבל 2 כוסות קפה חם,היא הצליחה למצוא כתבה מעניינת. בכותרת הכתבה היה רשום "אדם נדרס למוות מפגיע של משאית " בהמשך הכתבה מסופר שב15 לספטמבר 1982 ,משאית שהעבירה גופות ממלחמה לבית הקברות המקומי,פגע בבחור בשנות ה20 לחייו,בתוצאה מהפגיעה מת. לאחר שקראה את הכתבה בקול,פלאשבקים רבים כל כך עלו לראשו עד שקיבל סחרחורת וכמעט נפל מרגליו. לאחר שהתעושש מספר דק' לאחר מכן,ביקש ממנה להגיע איתו לבית המשפט המקומי,כדי למצוא את תיק החקירה של האירוע. בתיק שמצאו היה רשום כי הנפגע בתאונת הדרכים,התאבד,הוא יצא במהירות אל המשאית שעברה בפנייה חדה באחד הכבישים לא רחוק מהעיר. זה הסביר לו למה בכל פעם שהוא ניסה להזכר בקצת יותר מהעבר הקרוב יכל רק לזכור אור לבן חזק בעיניים וכול של התנגשות. אבל עכשיו עלתה לו שאלה חדשה,מי הייתה האישה שחיכה לה כ"כ הרבה שנים,פחד להכנס,לדבר,והיה רק מסתובב ומביט לחלונות שלה מדיי פעם. הם חזרו לספריה,שם מצאו ספר טלפונים המעודכן לשנת 1982,שם מצאו טלפון הרשום על שם של אישה. הם בדקו והיא הייתה בערך בגילו בשנה הזאת. נשארו לו רק כמה שעות אחדות עד שהמעגל היה נסגר והוא היה שוכח שוב את הכל וחוזר לשוטט ברחובות בלי מטרה,רק כדי למצוא אותה. האישה,המליצה לו ללכת פשוט ללכת לכתובת החדשה של אותה אישה,שהם הצליחו למצוא. הוא לא כל כך פחד להכנס לשם,הרי הוא ידע שהוא בסה"כ רוח,ולא באמת יכול לשנות הרבה בחייה של אישה בשנות ה50 לחייה. הוא ניכנס לכתובת שמצא,אבל מצא רק רהיטים עטופים ניילון,ותמונות של ילדות קטנות. הוא ניסה להבין,בסופו של דבר,הוא מצא כי האישה נהרגה באותה השנה כמה ימים מאוחר יותר,והאישה שאת הכתובת שלה הצליח למצוא היא אחותה הגדולה שכבר מזמן עברה לגור בבית אבות מקומי. עכשיו לא היה שום דבר על האדמה שהיה נותו לו סיבה להשאר פה,הוא עלה לשמיים,רק שאלה אחת הטרידה אותו,איך זה שהאישה שפגש ידע כל כך הרבה עליו,ועל חייו.
| |
הסיפור עלייה. הוא חיי בין הצלילים של השעות המוקדמות של הבוקר,כשהלילה כבר ניגמר והיום עוד לא התחיל,הוא מסתוב לו ברחובות האפורים של העיר החשוכה היא מביט לה בחלונות,חושב,האם היא עדיין שם,או שנסעה כבר,בין סערת חוקים ומילים חזקות הוא מוצא את עצמו ניזרק על אבני החוף הרדוד. נשימה עמוקה,הינה הוא שוב שם,בחיים האפורים של הימים הכבדים בין מדבר להרים הגבוהים וחוף ים כמעט מושלם. הגשם שיורד רק מחמם את האוויר הקר,כולם מתרחקים,מתחבאים מתחת לגגות של הבתים הגבוהים שבנו כדלי לכלוא את עצמם בתוך קירות. אבל הוא לא,הוא משיך את הריצה,כי לא משנה כמה בוץ יהיה לו על הרגלים הוא יכול להוריד הכל במים העמוקים של הים,אם יזכה לראות אחד כזה. והינה הנשימה עוזבת אותו,הכושר הולך ומת לו,במקומו באות הסיגריות והכבד הפגום. הוא עוצר לרגע בבית קפה מקומי לשתות קפה,תופס את עצמו על מחשבה שעוד לא היה במקום הזה,מוזר אבל המוכרת נחמדה אליו ,כמו בכל פעם. האקדח מאחורי החגורה רק גורם לו לחשוב שעדיף לא להשתמש בו עד בו הזמן המתאים לזה,משהו רץ שם בצללים,הוא יודע את זה,הוא מרגיש הכל. הברק והרעם קוטעים את המחשבות הסתמיות שמתרוצצות לו איי שם במוח,ולמה בכלל אני עושה את זה חשב לרגע,אני בעצמי לא יודע ענה על השאלה הרטורית שלו. מה מחמם לך את הלב בקור הזה שאלה אישה כבת 25 שעברה לידו וראתה בחור בלבוש שלא מתאים לעונה. אישתי עושה זאת,ענה לה בחיוך רחב,כשהוא יודע שהוא משקר כדי לצאת ממצב מביך. אבל היא בטח לא תתנגד אם אני אזמין אותך לכוס תה חם בבית קפה קרוב לפה,אני מניחה,הציעה לו האישה הנחמדה. אפילו אני לא אתנגד לכוס תה חם,ענה לה כשהוא מסמיק ובאותו הזמן בוחן אותה. היא ניראתה לו אחת מהנשים שמצטלמות לקטלוגים של פרסומות,היה לה את הלבוש המתאים,את החיוך הרחב,השיער היפיפה של אישה מתופחת. מה לי ולה תהה לרגע. כשהגיעו לבית קפה,הוא הזמין תה חם עם נענע,והיא,היא הפתיעה אותו כשהזמינה לעצמה מיץ רימונים.
-המשך כשיהיה לי כוח לתרגם עוד.-
| |
HIS
HighTech Information System Hightech Information System Limited is a HK graphics card company that produces ATI Radeon
video cards, established in 1987. Since the first quarter in 2007, HIS
has won over 600 awards with ATI graphic solution from major media
worldwide. The headquarters is in Hong Kong, and with sales offices and
distribution networks in Europe, Middle East, North America and Asia
Pacific Regions. It is being recognized by providing performance
leading and award-winning products: IceQ, iCooler, iFan, TURBO Edition,
VIVO Edition, AIW Edition, Dual DVI Edition. The current distributor in
Hong Kong is B.I.F. TECHNOLOGY CO., LTD.
| |
stop it Keep holdin' on when
My brain's tickin' like a bomb
Guess the black thoughts have
Come again to get me
Sweet bitter words
Unlike nothing I have heard
Sing along mocking bird
You don't affect me
That's right
Deliver it to my heart
Please strike
Be deliberate
Wait
I'm coming undone
Irate
I'm coming undone
Too late
I'm coming undone
What looks so strong so delicate
Wait
I'm starting to suffocate
And soon I anticipate
I'm coming undone
What looks so strong so delicate
Choke, choke again
I thought, my demons were my friends
Getting me in the end
They're out to get me
Since I was young
I tasted sorrow on my tongue
And the sweet sugar gun
Does not protect me
That's right
Trigger between my eyes
Please strike
Make it quick now
| |
לדף הבא
דפים:
| |