נמנמ, מה בדיוק אני אמורה לכתוב כאן? [:

למטה, תגיבו, בבקשה. (:

שלום שלום.
נמנמ, מה קורה? איך החיים? מרגישים טוב ? D:
יופי. ^____^ '

נמנמ, רציתי לדבר איתכם על נושא מסוים, אני לא יודעת אם איפ פעם העלו אותו בישרא,
אם בכלל אנשים מודעים אליו, אם יש עוד אנשים חוץ  ממני שזה קרה להם,
גם אם זה נשמע דפוק, להכריח את עצמך לאהוב אכן מתקיים.
אולי זה אצלי, אולי אצל עוד כמה, אולי אצל כולם.
אני אישית, מסכימה שזה עוד אצל כמה. D;
אני אסביר, האמת שזה די קשה להבין את זה, באמת. S:
אבל אני אסביר. הכרחתי את עצמי לאהוב ילד כלשהו, ולא אהבתי אותו. או שלא היה לי רגשות מיוחדים אליו.
אומנם, קצת התרגשתי, ממש קצת שהוא דיבר איתי לפעמים, לא הייתי בעננים שהוא היה קרוב אליי,
שלפעמים הייתי חושבת אם הוא היה מציע לי חברות, אני לא חושבת שבאמת הייתי מסכימה,
זה לא נקרא אהבה. זה נקרא להכריח את עצמך לאהוב, וזה מה שקרה לי.
ואני יודעת בוודאות למה זה קרה. אין לי אהבה, וזה מה שהורג, חותך אותי מבפנים.
אני מנסה, אני אומרת שאני מאוהבת, אבל זה כ"כ לא נכון מבחינתי. זה רק מין סטיגמה לעצמך,
שהנה גם אתה מאוהב, גם לך יש מישהו שאתה אוהב, באמת באמת. אבל מבפנים,
זה כ"כ לא זה, זה כ"כ לא הבן אדם שרציתם להעביר איתו את חייכם. והבנתי,
הבנתי שאותו ה'אחד' לא יגיע בגיל כזה, או שבעצם, אי אפשר לדעת. בעצם, אני לא יכולה לתאר אהבה,
באמת שאני לא יכולה, והלוואי היה אחד כזה שהיה גורם לי להרגיש את זה, הלוואי.
אבל ממה אתה הכי מפחד? מזה שהוא לא יגיע, וישר אתה מנסה למצוא לך מקום מסתור,
שהנה, כן מצאת את האחד שלך, לא חיכית הרבה זמן, וזה כ"כ מה שקרה לי.
אבל את יודעת שזה לא הוא, את יודעת שאם תמשיכי לחכות, אולי תחכי לשווא, וזה באמת הורס אותך,
פוגע בך. וואי, כמה אני חופרת על זה, אבל לא יודעת. אולי הקטע הזה יעזור לכמה אנשים להבין.
מסר - אנשים, אל תעשו את הטעות שאני עשיתי. אל תכריחו את עצמכם להתאהב.
זה פשוט טעות שתשלמו עליה אחר כך, אחרי שהכל יתבהר, אחרי שתבינו שזה סתם מן אילוץ כלשהו. >__<
אני יודעת שחלק לא הבין משהו ממה שכתבתי כאן, אני יודעת. אבל אני לא חושבת שיש לידרך יותר טובה להסביר את זה.
וככה, במעבר חד נעבור לנושא אחר לגמרי.

איך עבר עליכם ל"ג בעומר? האמת שמצד אחד ממש טוב, ומצד שני, הרגשתי כ"כ חרא של בן אדם. \:
אני וחברות שלי קבענו לחגוג ביחד, והברזתי להן בדקה התשעים ותשע, בגלל שאמא שלי דיברה עם חברים
שלה ושל אבא שלי וקבעה שנלך אליהם, ואמרתי לך שאני לא יכולה לעשות להן את זה,
והיא אמרה לי:"אז הנה, אני נותנת לך מפתחות, תחזרי לבד הביתה, בחצות."
אז אמרתי:"טוב, אני הולכת." וכמעט סגרתי את הדלת, והיא אמרה לי שאני לא הולכת לשום מקום.
ופתאום חברה שלי מתקשרת ושואלת:"(השם שלי), איפה את? אנחנו מחכות לך"
וואי, הרגשתי כ"כ רע, שהיא אמרה לי את זה, כמעט רציתי לבכות מרוב המעשה שעשיתי.
ועניתי לה כזה:"אמ, תקשיבי, אני לא חושבת שאני באה..." וכל זה.
האמת שהיא לא ממש כעסה, אבל חברה שלי אחרת, די התעצבנה עליי.
כמובן שלאורך כל הנסיעה רציתי לצאת מהואוטו וללכת אליהם, אבל גם אם הייתי הולכת,
הייתי פוחדת כ"כ,ללכת לבד הביתה.  ובקיצור, אני אתנצל בפניהן יום ראשון, כי זה היה ממש מגעיל.
אבל בתכלס, נעזוב את זה בצד, היה ממש כיף אצל חברים שלה ההורים שלי. (:
לצערי הרב, אין לי תמונות. לא לקחתי את הפלאפון, גרגרגר. >___< ' אבל טחנתי כ"כ הרבה צ'יפס,
שיפודים, סלט, קולה, מה לא? XD והיה כ"כ כיף. (:  
היו שכנים שעשו קריוקי, ושמו שירים מזרחיים המגעילים והמכוערים האלה, בעבעעע. >__< '
רציתי לצעוק עליהם שיכבו את המוזיקה המזויינת הזאת, אבל כמובן שאז היה מתפתח ריב,
ולא היה לי כוח לזה, אז סבלנו. XD ' וחברה של אמא שלי אומרת לי:"רומניה, תביאי לי את הקולה."
חח, כן, אני רומניה, מצד אמא. ורציתי להגיד לה:"רומניה גאה". D::
מוחעחע, אז הקיצר היה מהנה, ובאחד ככה, חזרנו הביתה, ונשפכתי על המיטה. PP:
וקמתי בשמונה ככה. (: אחלה של ל"ג בעומר.
ועוד פעם, מעבר חד. XD

הכנתי עיצוב חדשדש, יפהפייה בעיניי. 333> וגם עיצבתי את הרשימות, יצא פצצה. D:
אהבתי. ^___^ ' נמנמ, גיבו, טוביק? D:
חפרתי. DDD: