אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאההההההההההההההההה
ההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
הההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
ההההההההה !!!!!!!!!!!!!!
דייייייי כמה אפשר? כמה אפשר לריב על אותן שטויות?!
את הורסת לי הכלל
כל החופש המזדיין הזה
שאני קורעת ת'תחת בעבודה ואני לא יכולה לצאת מהבית
ובשביל מי??
כדיי שאתתת לא תשלמי על כל ההוצאות שלייייי
אז פעם - פעמיים שיש לי זמן בסוף שבוע אני צריכה להתקע בבית המעפן הזה
בזמן שכללל החברים שלי יוצאייםםם
מה הקטע שלך?
כואב לך לראות אותי יוצאת?
אח"כ את מתלוננת שאני עצבניתתת עלייך בלי שום סיבה!
זאת הסיבבההה!!!
ועוד היום.... כשסוף סוף יש לי הזדמנות
לפתוח דף חדש עם מישהו חדש
את פשוט חייבת להרוס הכל נכון?
את לא יכולה להראות אותי עם חיוך על הפנים..
את עוד מתלוננת שאני עצבנית? ושזה לא טוב?
את היחידה שגורמת לזה..
ואת העצבים שלך על אחרים תשמרי לעצמך בבקשה
כי אני לא הכתובתתת..
אם היו לי ת'ביצים פשוט לעוף מהבית בלי לשאול אותךך..
אבל אני לא יכולה.. מתוך טיפת הכבוד היחידה שנשארה לי אלייך
שגם היא הולכת ונעלמת..
כי אני לא יכולה להעריך מישהו שלא מעריך אותי...
אם רק הייתי יכולה להגיד לך את כל זה..
אבל לא - אני שומרת את זה בפנים...
פעם אחת אני פשוט אתפרץ עלייך ואת לא תשכחי את זה..
וזה יחפה על כל הפעמים האלה..
אני שונאת אותך ברגע זה..
אולי זה יעבור לי..
אולי לא..
למי אכפת?!