I Never Wanted to Hear

מלפני כמה ימים באתי לחברה שלי ונשקלתי אצלה. יחסית ליום שלא אכלתי בו כמעט כלום, עליתי על המשקל ו? 64.4

שיט=\ ועוד בבית אני שוקלת 62.

כיף לחיות באשליה

החלטתי, אני עושה דיאטה, אני עושה ספורט.

אני טובה בדיבורים ולא מעשים:\

כמה שנסיתי להתחיל נפלתי. ואני חייבת לקחת את עצמי ביידיים סוף סוף עוד מעט  קיץ. עוד מעט צבא.

להצטלם נורמלי אני לא יכולה. כל הזמן סנטר כפול:\ (דוגמא לעצמי בהמשך)

או ציצי נפול

אוף

איך מתחילים?

החלטתי שאני אעשה ספורט עם חברה שלי ראשון, שלישי וחמישי. השאלה אם אני באמת אקיים את זה או אתחיל עם האין לי כוח:\

נמאס לי להיות שמנה.

תעזרו לי, צריכה מוטבציה.

איכס.

אני פוחדת מהצל של עצמי

הדימוי העצמי שלי נורא שונה מהמציאות. אני חושבת שאני יותר רזה

מראה בצד מפחידה אותי, כי אני רואה את עצמי, כמו שאני באמת וזה מפחיד אותי.

תמונות שצולמו במקרה, מפחידות אותי.

אני שמנה. אוף.

כמה שניסיתי לעבוד על הבטחון העצמי זה לא עובד.

אני חושבת שהגיע הזמן להפסיק להכחיש. הנה אני, מלאה, זה מה יש, מה שאומר שכדאי לחזור לשמור.  

ככה אני רואה את עצמי:

הגב זקוף, בטן פנימה. מתחתי הכול.

ככה החברה רואה אותי :

והתמונה המביכה מכולם:

מה שעוד מפריע לי נורא, זה הציצים הענקיים שלי, לפי דעתי זה נורא מכוער, ובדכ הם נפולים אף חזייה לא מצליחה לאסוף אותן טוב.

יהיה טוב