Gossip || פאנפיק על ט"ה.

פרק 12.

"א- מה?! עכשיו גם אתם צוחקים עליי?! הי, ביל, זה לא יפה! גיאורג, אתה יודע שאתה צריך לצדד בי, אתה לא אוהב להיות ילד מוכה! א- נו, דיי! תפסיקו לצחוק! מה קורה פה? זה בכלל לא יפה, זה באמת לחנים שלי, אתן לא יכולות לבוא ולגנוב אותם סתם ככה, אתן חושבות שזה אתי? זה מוסרי?! לא, זה לא, זה ממש לא, אפילו! אני לא מוכן להתנהגות מזלזלת כזאת! הי, תפסיקו ל צ ח ו ק!! זה ממש ל א מצחיק! מה עובר עליכם, אנשים?!" טום ניסה להרגיע את הרוחות, אך ככל שדיבר כך כולם צחקו בקול רם יותר.

"אן... שעה...!" בריטני אמרה בקול חנוק ואחזה בבטנה.

"אר-בע!" אן מלמלה. בבת אחת הכל פסק. כל תנועה, כל מילה, כל רקיעה על האדמה.

-"ארבע!"

-"אני לא מאמין,"

-"חייבים לצאת!" קריאות כאלה ואחרות נשמעו, בריטני וביל קמו מהרצפה בבת אחת, החליפו מבטים ורצו לעבר הדלת.

"הי, הי!! תן לי לצאת! הי, זוז כבר!" בריטני נאבקה בביל ותפסה בחולצה שלו, מנסה לפתוח את הדלת.

"ל-ל-לא! אני יוצא ראשון! אני מטוקיו הוטל, זוכרת? טוקיו-הלהקה-היותר-מפורסמת-פה-הוטל!" הוא ניסה לשחרר את אחיזתה מחולצתו, ומצד שני להזיז אותה מדרכו ולפתוח גם הוא את הדלת.

"אולי אני פשוט אצא קודם ו-"

"לא!" נבחו ביל ובריטני ביחד.

"יודע מה?!" בריטני זזה מהדלת "ליידיס פרסט."

"הי! זה בכלל לא היה מצחיק. מנקיז פרסט."

"צודק, אז תצא."

"צאו כבר!!!" גיאורג שאג.

"מישהו כאן עצבני.." בריטני סיננה ויצאה לפני ביל.

"אני לא מאמין שעקפת אותי!" ביל יצא אחרי בריטני והדביק את קצב ההליכה שלה.

"אני לעומת זאת, כן מאמינה." היא חייכה ולחצה על כפתור המעלית.

"הי, חכו לנו!!" גיאורג קרא ורץ אליהם.

"ביל, כמה זמן אנחנו מכירים?"

"לא התראינו כבר שנתיים..."

"ובכל זאת?"

"מהילדות, אני חושב... לא?"

"זה מעליב, אתה לא מכיר אותי?" בריטני התבכיינה.

"א-... טוב, אממ... אני מניח שזה מעליב אב-"

"אוף, שתוק." היא צחקה.

"תעצרו את המעלית!!" טום קרא, וכריס, גוסטאב ואן רצו אחריו.

הם נכנסו למעלית ובריטני התבוננה במראה.

"יום שיער רע.. דווקא היום... אלוהים שונא אותי!!" בריטני נאנחה.

"דווקא יפה סידרת אותו היום..." אן העירה.

"את חושבת?" בריטני שאלה

"אני חושב, אם זה יעודד אותך לשתוק לפעמים." גיאורג חייך בידידותיות.

"אתה כל כך..."

"מדהים?" הוא חייך שוב.

"לא-סימפטי!" בריטני מלמלה בכעס ונגעה בשיערה.

"את רק מקנאה, כי השיער שלי יפה." גיאורג מלמל.

"אבל זה בכלל לא טבעי, אתה מחליק אותו! נכון?"

"אז מה? תראי את הצורה, תראי את הצבע... השיער שלי מדהים..."

"ואתה גם בכלל לא צנוע!!" בריטני מלמלה, השניים המשיכו להתווכח עד שהמעלית עצרה.

"שלום," אמרו שני האמרגנים יחד.

"היי!" בריטני חייכה.

"אני מציע שנתחיל, מה אתם אומרים?" ג'וי הסתכל על שתי הלהקות.

"אז זהו, שאנחנו ממש לא שואלים אותכם. ביל ובריטני, אני רוצה אותכם באמצע." דיוויד אמר במהירות "בריטני, שימי את היד שלך על הכתף של ביל. טום, תעמוד מאחורי בריטני ושים את הידיים שלך על המותניים שלה."

ביל, טום ובריטני החליפו מבטים מבולבלים.

"נו!" שני האמרגנים שוב אמרו.

טום משך בכתפיו והניח את ידיו על בריטני.

"כל הכבוד, באמת! עכשיו, גוסטאב ואן, תעמדו מאחורי ביל, גיאורג, תעמוד מאחורי טום."

"אוהו, כמה זמן?!" ג'וי דחק בהם.

"אוף, ג'וי, מה הלחץ?" בריטני נאנחה בקול.

"אין לנו את כל היום, בריטני, אז בואו נתחיל לזוז!"

הצילומים היו מייגעים, לא היה רגע של מנוחה, וההערות של ג'וי ודיוויד לא תרמו במיוחד. ובכל זאת, אפשר היה להגדיר את הצילומים כסבירים. התמונות יצאו ברורות וטובות, גוסטאב דאג להצחיק את כולם, גאורג ובריטני המשיכו את הוויכוח שלהם בכל רגע נתון, כריס ואן קשקשו במהלך כל הצילומים, וביל וטום ניסו לקחת פיקוד ולעזור לג'וי ודיוויד מידי פעם.

"לא האמנתי שהצילומים האלה עומדים להיגמר!" בריטני אמרה בדרמטיות ופתחה את דלת החדר של הבנות.

אן, כריס, ביל, טום, גיאורג וגוסטאב נכנסו אחריה.

"למה תמיד אנטי? דווקא היה דיי כיף!" אן הגיבה.

"אז מה אם היה כיף? את חייבת להרוס את הפסימיות שבי? כן, אן?" בריטני שמה את ידיה על מותניה.

"סליחה, הוד פסימיותה." אן נחרה בבוז.

"השיחות שלכן... הן תמיד כאלה? מפגרות, חסרות משמעות, אני מתכוון..." גיאורג הרים את עיניו לעבר בריטני.

"פשוט תתעלמי." בריטני דיברה לעצמה.

"כן, גיאורג. הן תמיד כאלה." ביל ענה במקומה, וזכה לכאפה על הראש במתנה מבריטני, "אוקיי, אאוץ'!"

"מה? תפסיק לעצבן אותי, ולא תחטוף מכות." בריטני חייכה ושלחה לו נשיקה באוויר.

"מה זה היה?" טום הצביע על בריטני, ולאחר מכן על ביל.

"זה לא אישי, מתוק. היא עושה את זה לכולם." כריס מלמלה.

"אה. באסה. ביל חשב שהוא מיוחד, לרגע." טום פרש את ידיו לצדדים.

"אוף, סתום את הפה." ביל זרק על אחיו כרית מעוטרת.

"הי, ביל! כריות זה מחוץ לגבול. זה, לא מנומס, זה לא מכבד אותי, ובייחוד שלא אותי.  וחוץ מזה, ביל, שאנחנו סיכמנו בלי כריות. אתה יודע שאני רגיש. זה שיש לך משיכה מאוד... מיוחדת לכריות, זה לא אומר שאתה יכול לזרוק אותן בכל מקום. ובכלל, אתה זורק עליי המון דברים בזמן האחרון. משהו עובר עלייך בילוש? משהו שאתה רוצה לדבר עליו, אולי? ביל, אנחנו אחים, אתה יודע שאנחנו יכולים לדב-" טום התחיל לדבר, כהרגלו.

"סתום כבר!" קראו כולם, ובין-רגע מטחים של כריות עפו לכיוון של טום.

נו טוב, אני מקווה שההמתנה הייתה שווה את הפרק. ^^"

סליחה על זה, אגב. [ :

עיסוקים שכאלה

OMG, אתמול נויה סווו התחברה למסנ! O:

אומייגוּש!

(נויה, נויה נוטלה!)

33333333333333>

אוריאן. D:

נויה היא אחותי התאומה, ואתם לא פחההההההההההההההההההה D:

נ.ב, ספויילרים יישלחו למנויים בקרוב. [:

בינתיים? תגיבו