אם לא היום אז מחר

ואם הייתי אחרת,

ואם הייתי שונה..

ואם היו לי עיניים ירוקות או אפורות,

ואם היה לי שיער בלונדיני או שחור,

ואם הייתי דומה להיא שיושבת שם..

ואם הייתי קצת פחות רגישה,

ואם הייתי קצת יותר כוחנית,

ואם הייתי קצת פחות קנאית..

ואם היו לי שפתיים דקות,

ואם היה לי כשרון ציור,

ואם הייתי רוכבת על סוסים,

ואם הייתי יודעת לצייר עיגול מושלם,

ואם בלילות לא הייתי כותבת שירים,

ואם העיניים שלי לא היו כל כך רחוקות,

אז אולי..

היית מכיר מישהי אחרת,

שהיא קצת אני בכל זאת,

אבל היא הרבה יותר היא..

ואולי לפעמים זה נדמה שאני אוהבת את ההיא,

את זאת שאתה כל כך לא רוצה שתחליף אותי.

ואולי לפעמים זה נדמה שאני כבר לא אוהבת, שרק נשארו הזכרונות הקטנים..

אז תדע תמיד, שבלעדייך לא הייתי מגיעה להיות כל כך אני.

שהכמעט 3 שנים הללו היו כל כך הרבה בשבילי

ואני יודעת שגם בשבילך.

אז תזכור תמיד, שמהטעויות לומדים..

וש..

"מי שמביט בי מאחור
לא יודע מי אני
מי שמביט בי מאחור
יכול בקלות לחשוב
שאני רוני או הילד של שושנה"

מי שמביט מי מאחור/ יהונתן גפן.

ואולי עכשיו יהיה קצת פחות קשה,

להפרד..

אוהבת, עד אי שם מעבר לקשת, ואפילו רחוק יותר..

סי.