אם לא היום אז מחר

ואם אומר שזה רק אתה.

ואם אומר שהחיוך כל בוקר זורח לכבודך.

ואם אומר שהכאב כל ערב מתפשט בגללך.

ואם אומר שהפרפרים בבטן עפים רק לקראתך.

ואם אומר שכל גופי רוקד לשירתך.

ואם אומר שאני פה רק בשבילך.

וודאי תגיד,

זו סתם עוד תחושה משונה.

בלע.

בלע.

בלע.

בלעכס.

נמאס להשקיע ולא לקבל כלום חזרה.

נמאס לנסות, ולקבל ישר לפנים את כל הגועל.

נמאס להיות פה, במקום המוגדר.

נמאס לראות את הפרצופים הממורמרים של כולם, פשוט בא לי לשמוח יום אחד בלי לראות פרצוף ממורמר.

נמאס לחפש משהו שאף פעם לא אמצא.

נמאס.

פשוט נמאס מהכל.

מהתנועה, מהחברים, מהאנשים, מה"אהובים". מכולם.

ובא לי לחזור לחטיבה. הרבה יותר כייפ שם.

סי. שלא ממש ממורמרת. ואפילו מחייכת לא מעט(:

חשבתי שיהיה רומנטי לתת לך חיבוק.

לנשק את הפרצוף.

להרגיש את החיוך.

חשבתי.

נחמד לחשוב..

סי