Love

פתאום הבנתי שהקיץ הוא לא אותו הדבר.

פעם היינו מחכים לקיץ, הייתה אווירה כיפית באוויר,פתוחה.

הייתי מחכה לכל הזמן החופשי ,לריחות ,לאטריק קרח , למכנסיים הקצרים אבל בעיקר לקום בבוקר

ולא לעשות כלום ובמקביל לעשות כל כך הרבה.

היום הקיץ הוא אחר, מאז הצבא אני מחכה לאותה הרגשה שתחזור,

אבל היא פשוט לא באה.

היום הבנתי למה ,

כי היא לא תחזור. זאת הרגשה של נוסטלגיה שלא תחזור.

עכשיו ניתן רק להתרפק על הזיכרון.

הקיץ היום כולל בתוכו הרבה מן הדברים של פעם, גלידה קסטה וים כשחם.

אבל יש עדיין חוסר באוויר.

וזאת אותה הרגשה של נחת וחופש, ולעשות מה שבאלך מתי שבאלך.

שגרת העבודה והיומיום פשוט לא מאפשרים זאת.

לכן אני חווה תסכול גדול.

כעס, עצבים, עצבות, מרמור.

האמת, שאני ממש מרגשה שבורה.

 שווה לוותר על שגרה קבועה בשביל לטעום קצת מן החופש ?

לצערי, אני לא אוכל לעשות זאת.

בטח שאני תלויה בגורמים חומרים כמו כסף.

אולי עדיף שאצטמצם קצת בשביל קצת יותר שקט.