הייתי עוברת לאנגליה
הייתי חותמת על חוזה בתאטרון ל-6 שנים (עד שהייתי עוברת ללוס אנג'לס, כמובן)
הייתי מגדלת סוס
הייתי מעסיקה מישהו שיעשה בשבילי שיעורי בית. ואת הבגרויות.
הייתי מעצבת את הבגדים של עצמי
הייתי משנה קצת את ההורים שלי (טוב, מי לא?)
הייתי מוציאה רשיון צלילה
הייתי יוצאת לשופינג (ברחובות לונדון, כמובן) עם סכום של עשרות אלפי ליש"ט
הייתי לומדת פסיכולוגיה
הייתי משתתפת בסרט
הייתי מורידה לעצמי את הגשר
הייתי עושה שיהיה שלום
הייתי מריצה את הזמן לראות איך אני אהיה בגיל 30, וחוזרת בזמן בחזרה
הייתי מריצה את הזמן כדי להיות בת 21-22
הייתי מדלגת על צבא (לא לדאוג, אני לא באמת אדלג על צבא)
הייתי ממציאה עוגיות שוקולד צ'יפס (ועוד כמה דברים..) בלי קלוריות בכלל
הייתי עושה שיהיה שיעור דרמה כל יום
הייתי עושה את עצמי יצירתית
הייתי מצטרפת לחוג בלט
הייתי מוצאת אהבה
ועד אז...
התחלתי ללמוד פיתוח קול, מה שגרר את התגובה המיידית של אמא שלי: "תגידי לי, בשביל מה צריך ללמוד פיתוח קול?" כנראה שהם עוד לא הבינו שאני רצינית בנושא של אמנויות הבמה וכאלה. טוב, נו, כמו שהם התרגלו לעובדה שאני לומדת תאטרון-הם יתרגלו גם לזה, ובסוף אולי אפילו יתמכו. החוסר תמיכה שלהם כבר מזמן הפסיק להטריד אותי.
ולסיום פחות סימפטי אך משעשע-
ניצני (אחות קטנה בת 4) הייתה אצלי בחדר ועשתי לה צמות בכל הראש. פתאום, רצה הגורל, ולניצני השתחרר... פלוץ. הקטנה, בתגובה, לא בזבזה זמן! מייד עשתה "פווווו! פווווווווווו!" לכיוון הדלת של החדר, החוצה מהחדר, וסגרה מהר מהר את הדלת. המשימה הושלמה, הפלוץ בחוץ. חזרה כולה מבסוטה מעצמה, והמשכתי במלאכת הצמות האינסופית.
המ, מגיע מהמטבח ריח של פופקורן. אני מניחה שזה מעיד על סיום הפוסט.
ביי ביי =]
ועוד משהו- בשעה טובה עשיתי ICQ :)
אז למי שמעוניין: 352688709
ואפילו אפילו "מקושרים"
http://www.mekusharim.co.il/my_album.asphttp://net.mekusharim.co.il/Profile.aspx?MemberID=466872
מי שנכנס, שילחץ למעלה על "חזרה לפרופיל", זה מגיע לעמוד שלי =]
אני משתכללת P=
בבלוג זה
בכל הבלוגים
