לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

I found myself today


I found myself and ran away


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2007    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2007

להיות או לא להיות? הנה השאלה


בכל יום רביעי אני מתעוררת לעוד יום רגיל ושגרתי. לא שמחה במיוחד, לא מדוכאת במיוחד.

ואז אני מגיעה לדרמה.

כל שבוע מחדש אני נזכרת כמה אני אוהבת את זה, כמה זה מעניין אותי, כמה אני נמשכת לזה. אני פשוט נהנית מכל רגע של השיעורים.

חבל שאין את זה כל יום.


לעזאזל, היום שמענו את דבי מדברת בטלפון ספרדית (די עילגת, יש לציין) =|


נכון נכון. 2 הורים שאוהבים אחד את השני ומקסימים אחד לשני, 4 ילדים- 2 בנים ו2 בנות, בית עם גינה וגולדן רטריבר בחצר. נשמע נהדר, נכון?

 

 אני כבר לא כל כך מדברת בבית, בזמן כזה שההורים בבית, והאחים וכולם. פשוט אין לי צורך לדבר. זה ישנה למישהו בכלל? מישהו ישים לב? אני די בטוחה שלא.

 

נמאס לי מהם, ונראה לי שגם להם ממני.

 

היא לא חייבת לאהוב אותי. אי אפשר לכפות עליה לאהוב אותי, למרות שזה אמור להיות היצר הביולוגי שלה. למרות זאת, אני אודה לה אם היא תחליט להיות קצת נחמדה אליי, להראות טיפת אכפתיות ולא להיות אליי רעה כל הזמן ולתת לי הרגשה שגם אם אני אמות זה לא יפריע לאף אחד.

 

(נא לחסוך ממני תגובות של "אבל יעל את יודעת שזה לא נכון! זו רק הרגשה! הם אוהבים אותך ובלה בלה בלה..." כמו שאתם רואים- את השטויות האלה אני כבר מכירה בעצמי. אני לא מזלזלת חלילה בתגובות, אני פשוט לא במצב רוח לתגובות מוכרות ולא נכונות בבסיסן.)


 ממחר עד יום ראשון באילת. אני חייבת להשיג איזה ספר- אני מכורה.

 

ביום שלישי רואים "המלט" D=

 

כן, למרות הכל- אני בעננים כשאני חושבת על השיעורי דרמה ועל תאטרון.

 

ביי לכולם ^^

נכתב על ידי , 25/10/2007 00:11  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תשובות לשאלון השבועי


מה הדבר הראשון שאת עושה כשאת מתעוררת?

מורידה את הקוקו מהלילה ועושה קוקו חדש... חח

 

מה הדבר הראשון שאת עושה כשאת פותחת את המחשב?

בודקת אם יש מיילים (וזה רק כי המסנג'ר מתחבר מעצמו)

 

מה הדבר הראשון שאת עושה כשאת שומעת שיר שאת אוהבת?

מחייכת. אם אני לבד אז גם מזמזמת יחד איתו.

 

מה הדבר הראשון שאת עושה כשאת חוזרת הביתה אחרי הלימודים או העבודה?

על המחשב

 

מה הדבר הראשון שאת עושה כשאת מקבלת ספר?

קוראת את התקציר ואז את הפסקה/ות הראשונה/ות לראות איך הוא.

 

מה הדבר הראשון שאת עושה כשאת רואה משהו שאת רוצה בחנות?

בוחנת אותו

 

מה הדבר הראשון שאת עושה כשאת שומעת על אוכל?

שום דבר מיוחד..

 

מה המקום הראשון שאת הולכת אליו כשאת יוצאת מהבית?

כל פעם מקום אחר, אני מניחה

 

מה הדבר האחרון שאת עושה לפני שאת נרדמת?

חושבת על כל מה שהיה לי בימים האחרונים ועל כל מה שיהיה לי בימים הקרובים.

 


ובנימה אופטימית זו אני רוצה לאחל (טיפה מאוחר) מזל טוב לעדידה!!!

עדי, אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, שתמיד תמיד תמיד תהיי מאושרת ותשיגי כל מה שתצליחי.

בריאות, הצלחות, אושר וחיוכים.

אוהבת אותך מאוד מאוד =]


נכתב על ידי , 23/10/2007 15:27  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אבל בסך הכל...


...טוב לי


אתמול בערב הייתי בבת מצווה של בת-של-חברים-של-ההורים-שלי. נכון שכל פעם מי שחוגג רוצה לעשות את הבר/בת מצווה/חתונה/וואטאבר יותר ויותר מודרני? אז אתמול ראיתי דוגמא מצויינת למשפחה שהתאמצה קצת יותר מידי. כשהאנשים רקדו נפלו עליהם בלונים מהתקרה, לילדים היו שולחנות כדורגל וסנוקר

והדרשה התחילה ככה: "בגלל שאני חייבת לכתוב דרשה, או יותר נכון הכריחו אותי..."

ואני אומרת- מה? למה?

"בגלל שאני חייבת לכתוב דרשה או יותר נכון אימו עליי עם סכין ואמרו שאם אני לא אכתוב ידחפו לי ג'וקים לאף וימכרו אותי לבדואים..."

זה הרבה יותר מודרני, נכון?

במקום "תודה להוריי שהביאוני עד הלום"- "תודה להורים הקרציות ששילמו על האירוע המאגניב הזה ושקנו לי פלייסטיישן חדש".

 

הילדה אוהבת לשיר, אז היא עלתה לשיר על הבמה (היא שרה ממש יפה), ואז גם האחים, ואז גם ההורים. כשההורים עלו לשיר האבא נראה כאילו הוא הולך להשתין במכנסיים ממבוכה ולחץ. זה היה משעשע. אבל גם ההורים שרו לא רע =].


 

כמו בכל אירוע- היה גם אוכל. יובל (תזכורת- אח בן 13 וחצי) ישב לידי ואנחנו כל האירוע מדבירם וצוחקים כזה, כי אין יותר מידי מה לעשות. הוא סיים לאכול ואז באה מלצרית לקחת את הצלחת שלו. הגאון לקחה את הצלחת עם שאריות האוכל עליה והעבירה אותה מעל לראש של יובל, מה שגרם ליובל לספוג גשם של שאריות בשר עגל וירקות מוזרים. באותו רגע התחלנו שנינו לצחוק (אני נקייה ויובל מכוסה באוכל) לבערך חצי שעה, עד שהצלחנו להרגע. אמא שלי חשבה שאנחנו סובלים מסוג של הפרעה נפשית.

 

יובל ואני שחקנו כדורגל שולחן וקרעתי אותו 10-1. רגע ששווה להוקיר.

 

בסך הכל היה נחמד =]


הקדמה לקטע הבא: יובל סובל ממקרה קל של אקנה (מסכן, מזל שהוא לא קורא פה. סיגל שששש..).

 

בדרך חזרה מהבת מצווה:

אמא שלי: "יובל, אתה יודע מה אתה שם עכשיו על הפנים?"

אני: "אקונומיקה."


ביום שישי הייתי עם שני, עומר ועידו בת"א. היה כיף =]

שני התאהבה בפנטומימאי ואני בחולצות פסים.

שני קנתה סווטצ'ר ואני את החולצת פסים.

עפרונות לעיניים מבשר חתולים.

עשינו טישרטים מגניבים (על שלי כתוב- GOOD GIRLS JUST NEVER GET COUGHT)

העברנו בינינו את הטבעת של יעלס.

חזרנו בבטחה לפני כניסת שבת.


היום בייביסיטר.

בשלישי בייביסיטר (5 שעות, אחה"צ, שלושה ילדים, אחד תינוק. לעזאזל)

להתקשר למורה לפיתוח קול.

לסיים את העבודה במתמטיקה

לגמור את הספר




נכתב על ידי , 21/10/2007 12:17  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



5 הצעות לבילוי בסופ"ש+אחים קטנים הם עם משעשע


אתם אולי ציפיתם ל-5 הצעות בנאליות ונחמדות (כמו:ללכת לקולנוע), אבל לא-לא. אני נותנת לכם הצעות בסגנון יעל:

 

1. בזמן שאמא מנקה/אוכלת/מסדרת/קוראת עיתון במטבח- לשבת על השיש ולדבר איתה.

2. לשכנע את ההורים לקחת את האחים הקטנים למשחקייה ולהנות מיום שלם של בית ריק. לשיר בקולי קולות, לרקוד סטפס למרות שאין לי מושג איך ובכללי- לעשות מה שבא לי.

3. לקרוא את כל המוספים של "ידיעות אחרונות" שקיבלנו לסופ"ש.

4. לעשות פיקניקים עם חברים (עדיף בחושך- יותר כיף =] )

5. לישון עד מאוחר וכשמתעוררים-להעמיד פנים שעדיין ישנים


~אני ישנה~

יואבי (אח קטן, בן 8 וחצי): ~צועק ליד המיטה שלי~ "יעל! יעל!"

אני: "ששששששש....."

יואבי: "~בלחש~ "יעל! יעל!"

 

~אני הולכת עם ניצני (בת 4 וקצת) ברחוב. מתחיל לטפטף~

אני: "ניצני, את ראית איך בבוקר היה חם ועכשיו יורד גשם?"

ניצני: "אממ.. כן, כי.. אממ... כי החורף ה-פכ-פך!!"

 

אני: "ניצני, עוד מעט עדי באה אליי"

ניצני: "עדי?!?!?! עדי-די! עדי-די! עדי-די!" ~קופצת~

 

~אני רואה חיפושית זבל ענקית, שחורה ומגעילה~

אני: "איככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככס!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" ~רצה בצווחות אימים~

יואבי: "אוי איזה חמוד!" ~לוקח אותה על היד~

 

נו, בסך הכל אני אוהבת אותם.

 

(כן, יש לי עוד אח קטן אבל אין לי הרבה מה לרשום עליו כי.. טוב, הוא כבר לא כל כך קטן. הוא בן 13 וחצי ומזמן עבר את הגיל של היציאות המצחיקות)


 

הייתי חייבת להוריד את הפוסט הקודם, שלא יהיה ראשון. מצד שני לא רציתי למחוק אותו, אני די נגד למחוק פוסטים. בייחוד פוסטים חשובים כמו זה.

 

 

נכתב על ידי , 18/10/2007 12:57  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

בת: 33

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:


4,563
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל*~יעלי~* אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על *~יעלי~* ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)