לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

...Los que suenan son felices hasta el fin-החולמים הם המאושרים בסוף...



כינוי: 

בן: 33

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2007

הגשש החיוור


פנס בודד
ביצוע: הגשש החיוור
מילים: חיים גורי ויוסף דר
לחן: סשה ארגוב
היה היה פנס בודד בקצה שכונה
והוא האיר את ילדותינו הקטנה
והוא האיר את משחקי המחבואים
ולאורו היו הקדרים באים.

כש"השוטרים" כמעט תפסו את "הגנב"
היה קולה של אמא רץ בתחנוניו:
"הביתה, בוא לארוחה, כבר מאוחר,
כבר זמן לשכב לישון, צריך לקום מחר".
"רק עוד רגע, אמא, רק עוד רגע קט
את תמיד הורסת כשכבר כמעט
לא הספקנו לשחק מעט אפילו" -
אבל תחנונינו לא הועילו.

היה היה פנס בודד בקצה שכונה
ועל ידו גדר, ושער וגינה,
ושם אמרתי לה את שאומרים כולם
על מפתני כל הבנות שבעולם.
וכשידי, שכבר מיליון עלים תלשה,
רק ללטף ביקשה לה את חלקת ראשה -
אמרה: "סליחה, יש לי בחינה בסמינר,
כבר זמן לשכב לישון, צריך לקום מחר".
"רק עוד רגע, רינה, רק שניה אחת,
את תמיד הורסת כשכבר כמעט
לא הספקנו לפטפט מעט אפילו" -
אבל תחנוני אז לא הועילו.

היה היה פנס בודד - חלפו שנים
ואור אחר עכשיו מאיר בשיכונים
והשכונות מצאו מקלט בפזמונים,
אבל אותם קולות ברחוב ובגנים.
וכשפספוס נשען בחוץ על אופניו
והחצר כולה מלאה בשריקותיו,
אני יוצא אל המרפסת וקורא:
"שמע ילד, לך הביתה או אני יורד".
"רק עוד רגע, ילד, רק עוד רגע קט
לא נורא, שחק קצת, צעק - אבל מעט".
אז רציתי להפחיד אותו כאילו -
אבל לא ירדתי אפילו.



בלתי אפשרי לחזור ולכתוב פה בבלוג מבחינתי,מבלי לחלוק כבוד לישראל (פולי) פוליאקוב.
השיר הנ"ל הושר באשכבתו של פולי בתיאטרון הקאמרי כפי ששודרה בערוץ 2 ע"י גברי ושייקה.

"פולי נפטר".

כששמעתי את צמד המילים הללו לראשונה,לא האמנתי למשמע אוזניי,הייתי בטוח שמדובר בטעות כלשהי או בפולי אחר.
אבל כמו שהסתבר לי מעט אחרי,זו לא הייתה טעות.
המוות של פולי הוא מוות של אדם משכמו ומעלה וכן של סמל.
פולי יחד עם שייקה וגברי היוו בשבילי סמל לדור שעבר את חבלי הלידה של המדינה,דור מיוחד,דור שמשמש דוגמה ומופת לדורנו בעמידותו ובערכיו,ערכים שאיבדו מכוחם בדורנו אנו.
כשאבדה צלע אחת במשולש שהיווה את הסמל,אבד הסמל,מותו של פולי הטיח בפנינו את העובדות מהשטח-נגמרה התקופה ההיא.
אנחנו בתקופה אחרת,נטולת כיוון מוגדר,אובדת עצות,נטולת פולי ונטולת הגשש החיוור
פולי היה שחקן דגול,מגדולי דורו,שחקן שגרם לכמעט כל בני הדורות האחרונים בארץ לפחות לחיוך.
הוא שימח רבים ועשה לכולנו פעמים כה רבות טוב בלב.
"פולי הצחיק את כולנו עד דמעות,הלך פולי ונותרנו רק עם הדמעות...".
בכל פעם שאני שומע מערכון או שיר שהושר על ידי הגששים קשה לי מאוד לעכל את העובדה שכל זה כבר לא קיים.
לא ייאמן ועדיין לא באמת מובן.

"פולי נפטר".

יהי זכרו ברוך.
נכתב על ידי , 2/11/2007 12:46  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעובר ושב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עובר ושב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)