...Los que suenan son felices hasta el fin-החולמים הם המאושרים בסוף...
|
| 11/2007
שביתה
לשביתה מלאו היום 28 ימים כולל השבתות.
תקופה מאוד ארוכה שבאופן כללי נותנת תחושה כללית של חוסר סדר חמור.
כצפוי במצב שכזה,ניצלתי חלק נכבד מהשביתה בכדי לנוח (כלומר לישון כמות נורמלית של שעות) ולהתבטל מעט.
במספר פעמים במהלך השבוע הצטרכתי להגיע לבית הספר לשיעורים עם מורי ההסתדרות אבל לפחות כך נשמרה שגרה כלשהי.
פרט לכך,הספקתי לפעול לא מעט (בכל זאת חודש שלם) ובשל חוסר רצון לפשפש בפעילויות של החודש הקודם אני אספר בקצרה על החופש שלי מתחילת החודש הנוכחי.
מובן וברור שיצאתי עם חברים לכל מיני מקומות וכרגיל נהננו וצחקנו לנו ללא הפסקה.
בניגוד להתנהלות של שבוע רגיל,במוצאי שבת תפסתי טרמפ עם דודתי לבית סבי וסבתי וכן לבית דודי ודודתי.נשארתי לישון אצל סבי וסבתי וביום למחרת אני ובת דודתי הגדולה נסענו ברכבת בחזרה לתל-אביב.כשהגענו לתל אביב ערכתי לה סיור קל וישבנו בבית קפה.לאחר מכן נסענו אליה הביתה וראינו את "איש משפחה"-הסרט,שהתברר כבנאלי מאוד אך עם זאת מצחיק בדרכו שלו.ישבנו וניהלנו לנו קצת שיחות נפש מעמיקות וחזרתי הבייתה ביום ראשון בערב (היה קצר מידיי..).
יום שני היה סתם עוד יום לחוץ מאוד שכלל המון יציאות.התברר שנערכה במהלך היום פגישה בקשר למשלחת לסינגפור ולא הייתה שום דרך לדעת עליו חוץ מלהתבונן באתר בית הספר (...).לפחות יש מפגש נוסף מתישהו.
היום היה גם עוד יום רגיל,נפגשתי עם חברים ומיציתי את רוב היום.
סופה של השביתה כבר נראה באופק יחד עם מסה עצומה של מבחנים,עבודות,בחנים והמווון לחץ.
נאחל בהצלחה P:.
(תנצלו את החופשה כל עוד אתם יכולים!)
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
