מדי פעם אני מנסה לכתוב פוסט
אבל בסופו של דבר אני מרימה ידיים ועוזבת את זה
וככה כבר 5 חודש אני לא כתבתי דבר.
נהיה כבר קשה לכתוב פוסט לא מתוך עצלנות אלה כי נהיו עוד דברים
והבלוג כבר לא הכי חשוב נהיה
לא תמיד יש חשק לכתוב הכל בפוסט שאחרים יקראו את זה
הרי בלוג זה הפניה לציבור שאנשים יקראו ויזדהו עם הבעיות והסיפרים שכל אדם מספר על עצמו
אבל היום אני פשוט לקחתי את עצמי בידיים ואני כותבת פוסט חח
ות'אמת מאוד חסר לי הבחור שלי הוא עכשיו הוא בחו"ל הבוני שלי...
וזה רק 11 יום טאחלס לא הרבה, אבל בלעדיו הימים האלה נהיו כל כך ארוכים שהם בקושי נגמרים
ואני לא מאמינה שכבר עבר שבוע מאז שהוא טס ויום ראשון הוא כבר יהיה פה
בן אדם שאני רגילה לבלות איתו במשך כל הערבים פתאום לא פה
מישהו שתפס את רוב המקום בלב שלי, עכשיו נמצא רחוק ממני וזה כל כך כואב,
כל כך כואב לדעת שאני לא יכולה לחבק אותו, שהוא לא נמצא ליידי,
שאני לא יכולה לדבר איתיו פנים מול פנים
ולשמוע את הקול שלו בלי הפסקה
ואפילו חסר לי הדברים שהוא סיפר לי על כל מיני תוכנות חחחח וכך כבר 7 יום
וצריך עוד לעבור 4 יום כך ואז הוא יחזור שוב לראות את הדביבון הבונבון הזה חח
לקפוץ עליו ולחבק ולנשק אותו מכף הרגל עד קצה הראש.
וכשולדיק יחזור, אחרי כמה ימים אנחנו נהיה 11 חודש
ובתחילת השנה נהיה שנה אחוייט (לטובהההה) חחח
בחור שכל כך טוב לי איתו בחיים לא היה לי ככה טוב עם מישהו ולא אהבתי אף אחד כמו שאני אוהבת את ולד
אבל באמת שאף אחד כי כשמכירים את ולד טוב וכשיודעים למה הוא מסוגל ,איזה טיפוס הוא, מה הוא אוהב לעשות וכו'
וחוצמי האופי וההתנהגות שלו כמובן שחיצונית הוא נראה מצויין!
מבינים שהוא פשוט מתנה
ואני קיבלתי את המתנה הזאת ועכשיו אני הכי מאושרת שרק אפשר להיותת
ולדיק אתה כל כךךך חסר לי פה
ולא הפסקתי לאהוב אותך אף יום, להיפך אני סופרת ימים ושעות כשתחזור
אני אוהבת אותך מכל הלב!
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Jane=D