בא לי הופעה ואח"כ לצעוק

להרגיש את המילים מהססות כלפי מעלה ואז להקיא הכל החוצה

בצליל צורם

לתת להכל לצאת אל האוויר הנקי

להעביר בראש מחשבות של קיץ (הן באמת שונות מהחורף)

לבכות לעצמי כמה אני רוצה שהזמן לא יעבור או שיעבור מהר מהר

לעמוד ברחובות של ת"א ולחכות לעוד 4 שנים מעכשיו

ללבד שאני כל כך רוצה שם. לבד שהוא סוג של ביחד

זוכרת כמה דיברנו על זה? עוד נגשים. את יודעת שכן.

הפעם זה יהיה שונה, אם זה תלוי בי אז הפעם זה יהיה שונה.

אנחנו נישב יחד בתוך דירת שלושה חדרים או אפילו פחות

נשב כמו אסירות של הפחד

שברחו כרגע מהאויב הגדול

ואני פשוט רואה מעכשיו איזה חיוכים יהיו לנו על הפנים.

איזה צלילים ילוו אותנו במשך השנים

גם אחרי שהאביב יעזוב

את תשבי שם לידי ותפרחי, אנחנו נפרח.

אני אוהבת. אני פוחדת. אבל אני רוצה שזה יהיה בדיוק כמו איך שזה יושב בראש שלי.