אני עולה מחר לכיתה י"ב

וזה מעצבן

וזה מפחיד

וזה המון חששות

והמון תקוות

והרבה עצב

והכל מתערבב יחד במין אוויר כזה של סוף הקיץ

זו השנה האחרונה,

השנה האחרונה בתיכון, השנה האחרונה בבית הספר.

אני פוחדת להמשיך ופוחדת לעצור

זה מן נקודת זמן כזאת שמה שיבוא אח"כ אף אחד לא באמת יודע

וחוסר וודאות זה חרא.

בכל אופן,

כל פוסט של הראשון לספטמבר (השלישי?) הוא עצוב ומלא כאב

אבל צריך לחזור למסגרת הזאת שנקראת בית ספר

כנראה בפעם האחרונה

אז שתהיה שנה טובה

מלאת חיוכים

והצלחות

(ואת, את תהיי חסרה לי. מאוד חסרה. זו השנה הראשונה שלנו שאנחנו לא מתחילות יחד)