זו הייתה שנה טובה כמעט בכל המובנים. כמעט והצלחתי ליישם הכל, כמעט.

הכיסים כבר כל כך מלאים שאין מקום.

אבל עדיין יש חלקים ריקים שיש למלא

והפעם לא בעזרתם

אלא לבד. אני עם עצמי. אני עם הצל.

קצת שכחתי איך לכתוב

אבל דיי מצאתי את עצמי

ככה שיש יתרון ויש חסרון. קצת עצוב

אבל שמחה שיש בכל מקום.

אני כבר עם חצי רגל בחוץ, אבל כולי בפנים

נושמת אלפי נשימות כדי לא למות פתאום.

העיניים שלי ראו אלפי דברים שאני לא יכולה אפילו להתחיל להסביר

ואין לי עדיין את הדבר שאני כל כך רוצה

אלו דקות שאני לא רוצה שיסתיימו לעולם

שנשאבות מהאוויר עם החורף הרטוב

זה חורף טוב זה שבא השנה,

אבל ממש.

ובקשר לאוויר המלוכלך, כן אני מכורה. טוב, אולי חצי.

אבל קשה לי בלי.

אתה ידעת הכי טוב מכולם וצדקת.

שתהיה שנה מופלאה

של הצלחות

של אהבות וחיוכים

של ימים שמחים

ואלפי מנגינות ממעמקי הנשמה

אני כל כך אוהבת מוזיקה שזה מפחיד.

זה כיף. מהסוג שאין הרבה מעולם.

שיהיה רק טוב. רק. זה כל מה שאני מבקשת.

הטיפות החדשות שיורדות מהשמיים בקצב אחיד

מכניסות קצת צבע לכל השמיים האלה

קצת צבע לימים האלה

אני אוספת כוחות להמשיך הלאה,

להית'.

הערת מערכת : הבלוג קצת השתבש לו. אין לי אפשרות להגיב לתגובות שלכם. אין לי מושג אפילו למה.

קצת מבאס. אז רק שתדעו.