למה אתה תקוע לי שם

כל כך עמוק בפנים

באזורים שכבר אין לי שליטה עליהם

הם מעמיסים עליי אנשים חדשים

אבל אף אחד כרגע לא משתווה אלייך

או שאני בכלל לא רוצה להוציא אותך מהראש שלי

אני מתה פשוט להתקשר אלייך ולהגיד לך שבלעדייך זה כלום

אם רק היית יודע שהכל הצגה אחת גדולה, שאני שחקנית גרועה ושאפילו קהל כבר לא נשאר לי

רק לאכול את עצמי מבפנים על מה שגרמתי לעצמי

על מה שאתה גרמת לי לעשות לעצמי

ואולי בכלל אתה שלם עם עצמך כמעט כמוני

או טובע בתוך עצמך, קרוב אליי

לא מצליחה למחוק את כל המחשבות

רק להתקשר ולהגיד לך שכרגע אתה פשוט הכל שכל נשימה שלי מכילה אותך

ההתמכרות המעצבנת הזאת

והגמילה הקשה

וזה לא משנה כמה הם ינסו או אני או אתה

אתה תקוע שם, תקוע יותר מידי.

למה נתת לי את האפשרות לזרוק את עצמי לתוך כל זה

ואח"כ

....

אח"כ פשוט ברחת.

אני רוצה להתקשר אלייך

רק לשמוע אותך...

להיות איתך שנייה אחת, שנייה אחת משותפת.

אפילו את זה כבר לא השארת.

כל הקטעים שכתבתי עלייך לפני קצת יותר משנה נהפכו פתאום להיות אמיתיים וזה באמת מפחיד

רציתי

וקיבלתי

כשהענקתי מעצמי כבר ברחת

הקטע הוא שאפילו לכעוס עלייך אני לא יכולה

כי אתה פשוט לא אשם

אתה לא

זאת אני

או שבעצם כבר איבדתי את עצמי.

רק לשמוע ש. . .